לפני 5 שנים

fox28

New member
לפני 5 שנים

חייבת לשפוך את הלב אני יושבת ובוכה , בוכה , בוכה והכאב הזה.. אלוהים.. הכאב הזה היום לפני 5 שנים- ערב יום ו הלכתי לסרט עם חברה, אבא היה עם אמא בבית חולים. חייגתי לשאול מה המצב ונאמר שאין שינוי. סרט נגמר- הביתה-לישון בוקר יום שבת 22 ליולי שנת 2000 התאריך מחר- 5 שנים אחרי. ניסיתי לחייג לאבא- אין תשובהץ אבא חוזר.. אמא נפטרה.. בכי.. הכל נגמר. 5 שנים אחרי.. יש תואר שני, יש עבודה (חרה של עבודה אבל גם משהו), יש אהבה נפלאה, יש טיולים לחו"ל פעם ב.. טיולים בארץ, סרטים, בילויים, חברוןת, בעחות בעבודה- בכי קשה בגלל הבעיות. אי מרוצות מעצי בחלק מהדשברים. יש שיפור בחלק מהם. יום חמישי- 21 ליולי 2005.. 5 שנים אחרי.. והכאב אלוהים אוי הכאב הזה.. בעיתי על שטויות.. על עבודה.. הקאתי את ה[שמה מרוב בכי ועוד נשארו דמעות גם עבורך אמא... מיכל שמתגעגעת וכואבת כבר 5 שנים ולא נראה שהכאב יעבוג אי פעם
 

libi4

New member
מיכלושקה../images/Emo24.gif

בכמה מילים העברת חמש שנים....קשות וכואבות! אין ספק שזה לא הולך ונהיה יותר קל אבל חייבים להמשיך מאחלת לך סופשסוע מקסים!
 
הכאב מובן כל כך ...

והוא באמת לא יעבור אף פעם, אבל הוא כנראה ישנה מעט מצורתו ועוצמתו. שמחתי לשמוע שיש כל כך הרבה דברים טובים בחיים שלך, ומקווה שבעתיד יהיה להם משקל יותר גדול בהשפעה על תחושותייך.
 

ymz

New member
יקירתי כ"כ מבינה אותך

כמו כל אחת כאן מכירה את הכאב וכואבת אותו בכל יום בצורה אחרת. כתבת שאימך נפטרה בשבת, ביהדות מאמינים שצדיקים מתים בשבת.
 
למעלה