לפני שנים כתבתי

[אור חבצלות]

לפני שנים כתבתי

לא מאהבה באתי לעולם לא מתאווה נולדתי מצבה מצבה חיה לסבתי המתה. בערוב ימיה חזרה אמי, חזרה וספרה, עד מה לבת השתוקקה שתשא את שם אמה - מלכה. ואני לא אהבתי לשמוע, לא הבנתי. ועתה, לאחר מותה, לאחר שנים של טיפול באמי, בבדידותה סובלת, דעתה מבולבלת, וכל כך מנדנדת.... כשהיתה מחשבתי שרק החובה דוחפת אותי לעודדה לבקרה, להגיש לה עזרה, רק עתה - כשאיני יכולה לשתפה בשמחות, בהישגי ילדי - קשה לי. כשאני באה לביתה, מציקה הדממה ואין למי לקרוא "אמא שלום" - כואב לי. כשלא מחכה לי דמותה הגוצהבקצה המדרכה מנפנפת ידה - עצוב לי. רק עכשיו אני מבינה, כמה אהבתי אותה, מה גדול חסרונה - ומה משמעות סיפורה. כתבתי זאת לפני למעלה מ-20 שנה. לפני כ-4 חודשים ילדה בתי הצעירה בת. ונתן לה את השם רחל. שם יפה מלא משמעות. לא על שם אמי - אבל זה היה שמה. ואני התרגשתי, ומתרגשת כשאני קוראת לתינוקת בשמה, וגם אחי מספר שכשאני מדברת ומספרת וקוראת לתינוקת בשמה רחל - ליבו עולה על גדותיו. המעגל סגור.

 

[alona 9]

רגשת אותי אור חבצלות ../images/Emo24.gif

 

[m i t a l y]

../images/Emo24.gif

מרגש

 

[רותהמואביה]

אורחבצלות - ריגשת אותי

תמיד מקבלים מה שיש כמובן מאליו רק כשהוא איננו מרגישים בחסרונו.

 

[pf26]

נגעת לליבי

וחיברת אותי לגעגועי לאבי. נפלא שאת מרגישה שנסגר מעגל.

 

[אנפה2]

WOOW../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

 

[גלבועא]

שנה טובה, גמר חתימה טובה ../images/Emo24.gif

 

[אור חבצלות]

../images/Emo29.gifערב טוב, ../images/Emo51.gif על

התגובות. אני זוכרת את הורי באהבה רבה למרות רגעים - שעות-ימים - חדשים ושנים קשים. בימי זכרון איני עולה לקברם, איני מדליקה נר זכרון לזכרם. אבל הם איתי. כשמתרחש אירוע חדש ומרגש במשפחה, האצבע מנסה לחייג אוטומטית אל ביתם לשתפם - אבל אין למי. וושניהם נפטרו כבר לפני למעלה מ-20 שנה.