מסגרת תקציבית באה לרסן ולא לעצור...
אם קובעים שלא תהיינה פריצות ממסגרת התקציב ומלווים ע"י מלוה בניה מקצועי, לא יהיו פריצות מהתקציב, אלא ויתורים במהלך הבניה, אם תהיינה התיקרויות של חומרים וחילוף בסידרי עדיפויות על דעת הלקוחות. כמו שמי שיש לו כסף לרכוש מזדה 3, לא יבדוק אפשרות לרכוש מזדה 6, כך יש לנהוג כאשר הולכים לבניה. החריגות היחידות מהתקציב, יכולות להיות רק על-פי החלטת הבונים עצמם. אם הם יגלו בגרות וריסון, מסגרת התקציב תישמר... מה לעשות? זה נכון גם בפרויקטים של מליונים. בפרוייקט של כמה מליונים, שהסתיים רק לאחרונה, באחד המפעלים המתקדמים בארץ, הגיעו תלונות ממנכ"ל הכספים על הערכות מוגזמות של מחירי העלויות של שיפוץ ובניה בהיקף גדול שבוצע שם... לקח כמעט שעה להראות לו שפשוט עבדו עם היד על הדופק, לא הסכימו לחלק מהתכנון הבזבזני ושינו אותו כדי לחסוך והחליפו קבלנים שנתנו הצעות גבוהות כי לא הבינו במה מדובר, בקבלנים מומחים שעקב התמחותם יכלו לעשות את אותה עבודה בחצי הזמן ובמחיר מופחת. הפרוייקט הזה התנהל במהלך השנתיים האחרונות, בהם כידוע עלו מחירי הפלדה, הדלקים והמתכות, לגבהים בלתי נסבלים בתוך זמן קצר, מה שגרם להרבה בונים לא להתחיל לבנות. למרות המצב הבלתי אפשרי הזה, מסגרת התקציב לא רק שנשמרה ולא נפרצה, אלא ירדו מתחת למסגרת. מהצד השני, באותו זמן בניהול ביצוע של מבנה פרטי בת"א, גרמה העירייה בעצירות בניה שהיה ניתן למנוע אותן, לייקור המבנה אל מעבר לתקציבו ולכן החליט בעל המבנה לבצע שינויים בגימורים כדי לעמוד במסגרת התקציבית שנקבעה, אף זאת בהצלחה. ניתן לעמוד במסגרת התקציב, אם סוגרים מחירים מראש, משלמים בזמן ולא מאפשרים לכל קבלן משנה לדרוש כל מיני תוספות על דברים שלא היו מתוכננים מראש. מסיימים את התכנון עד הפרט האחרון ולא נזכרים באמצע הפרוייקט להכניס איזה מעצבת עם מעוף סילון שמכניסה שינויים עד שאף אחד כבר אין לו שליטה על מה שקורה במבנה מבחינה תקציבית. מגבילים בכסף את עלויות הגימורים, לא רוכשים רצוף מעל הסכום שתוכנן כמו גם מטבח, שיש, ברזים וכיו"ב שניתן להחליף בחלוף השנים. ועוד דבר...על מה שלא משלמים יותר, גם לא משלמים יותר מע"מ...
