לפני ניתוח

[נועה אמא לתאומים]

לפני ניתוח

שלום איתי בן שנה וחודשיים צריך לעבור ניתוח לב באוקטובר איך אפשר להכין אותו???????? איך אנחנו צריכים להתנהג? הלב שלנו נקרע רק מהמחשבה שהוא יתעורר ויראה שהוא לא יכול לקום ושהוא יהיה עם מכישירם מחטים וכו איך מתמודדים? לאיתי יש כבר רקע בנושא אך עכשיו הוא גדול מבין מדבר...עצמאי תודה

 

[גרא.]

נועה אמא לתאומים,קשה להכין אותו כמו שאפשר

להכין ילד גדול יותר,או אדם בוגר.וזה משום שילד בגיל זה,גם אם עצמאי בשפה,מבין ומבצע הוראות,עדיין השפה היא בראשיתה.מה שאפשר לעשות,זה שני דברים בעיקרר.ראשית לבקר בבית החולים בו הוא יתאשפז,להכיר לו את החדר בו ישכב.להכיר לו את הצוות,את חדר המשחקים שיש ברפואת ילדים,בכדי שהמקום והמטפלים יהיו מוכרים כמה שיותר.שנית,מאחר ורמת השפה שלו לדברייך היא גבוהה יחסית, אפשר להשתמש בגישת הביבליוטראפיה (ספרוטראפיה),כלומר לספר לו סיפור בו גבור הספור ילד בגילו חולה והולך לבית חולים לטיפול.ומשום כך נשאר שם לטיפול עם כל מיני חוטים,נשאר לישון,לאכול ולשחק ולא חוזר הביתה.רצוי כמובן ספור המלווה בתמונות.דרך ההקשבה,ושיחה אם אפשר על הספור הילד יכול לדעת מה המשמעות של הליכה לטיפול בבי"ח.דרך הזדהות עם הילד שבספור,והדרך שבה הוא התמודד עם המציאות בבי"ח,הוא מפנים ומטמיע את היכולת להתגבר בעצמו.אפשר לחפש בכתביו של פרופ אדיר כהן,במיוחד באנטלוגיה "להפליג עם כוכב" שם יש ביביליוגראפיה עשירה של סיפורים בכל תחומי החיים.לא מצאתם? אפשר פשוט גם לכתוב ספור כזה..

 

[נועה אמא לתאומים]

דבר נוסף

תודה על התשובה היינו בבית חולים וקנינו משםאת ה ספר "תיקון הלב" הוא לא ממש מבין....אני מרגישה שהוא מקשיב לסיפור כמו כל הסיפורים האחרים שקוראים לו. דבר נוסף- הידיעה שיש ניתוח מתוכנן הוציה אותנו מהשיגרה קשה לקום בבוקר...קשה לחייך...לצחוק...ההרגשה ששמים מסכה כל בוקר רק המחשבה שהוא הולך להתעורר ולקלוט שהוא לא יכול לקום, כאוב וחסר אונים מוציאה אותי משלוותי בנוסף אין לנו חיזוק/עידוד /תקווה שמדובר בניתוח סופי ידוע לנו מעכשיו שהוא יצטרך לעבור סדרת ניתוחים בעתיד איך אפשר להמשיך לחיות חיים רגילים?