לפני כמה זמן ....

[mich78]

לפני כמה זמן ....

עלתה פה שאלה האם אנו מבלים זמן איכות עם הורינו ... האם אנו אמורים לבלות זמן איכות עם הורינו

האם להורים יש תפקיד מוגדר

האם הורה אמור להיות גם חבר או ש"תפקידו" להיות מורה ומדריך אדם שמכוון אותנו לדרך הנכונה (אם יש כזו)

 

[נץ666]

קראתי לפני שנים מחקר

שעסק בסוגיה: מדוע יש נשים "זקנות" לאחר גיל הפוריות? מהו תפקידן? כי מבחינה ביולוגית הן , לכאורה, אבדו את מטרת קיומן - הפצת הגנים. [גברים ממשיכים להיות פוריים עד מותם, לפחות בתיאוריה

] אחד ההסברים היה שתפקידן לקבל על עצמן חלק מהמטלות של הנקבה הצעירה, להדריך אותה וכו' אישית, אינני רואה את עצמי חבר של הילדים שלי, ואינני רואה עצמי חבר של ההורים שלי. אני מצפה מאבי להיות בריא, כשיר בשכלו וכמה שפחות "מעצבן" במובן של סחיטות רגשיות כאלה ואחרות. יש לו נסיון רב בתחומי מסוימים, ואני נועץ בו מדי פעם, אם כי הנטיה שלו לחלק הוראות מחייבת אותי להתגבר על "המרדנות" הבסיסית שלי, כשהוא עושה זאת.

 

[לורליי43]

תלוי בתקופה שבה חיים

אני חושבת שמערכת היחסים של ילדים שגדלים היום איתנו, תהיה שונה ממערכת היחסים שלנו עם הורינו. מבחינת ההדרכה, התפקיד ההורי הזה מסתיים בשלב שהילד מגיע לבגרות, וזה השלב שבו ההורה צריך לדעת לשחרר. בשלב הזה, מערכת היחסים הבריאה בעיני היא בין שני בוגרים שאם יש להם גישה משותפת לחיים, אז יש להם גם מקום להתייעץ אחד עם השני. כנ"ל לגבי זמן איכות, אם ההורה והילד הבוגר מסוגלים למצוא דברים משותפים, אז יהיה יותר בילוי של זמן איכות. אם לא- אז יהיה יותר בילוי משפחתי (ביקור פעם בתקופה).

 

[pf26]

זה יותר מורכב לדעתי

מובן שבהתחלה להורים יש תפקיד מוגדר של גידול וחינוך, אבל בהמשך הדברים משתנים והנער והמבוגר מצפה למשהו אחר. לצערנו לא תמיד זה מתממש... בפנטזיה שלי אפשר לצלצל להורה ולבכות ולספר דברים שגם לחבר הטוב ביותר אי-אפשר לספר, כי ההורה יקבל אותך ללא תנאים. הבית של ההורה אמור להיות מקום מקלט. עם אבא שלי זה היה כמעט ככה. לא כ"כ עניתי לך, נסחפתי, SORRY.

 

[m i t a l y]

זמן איכות עם הורינו... ../images/Emo175.gif

אני חושבת שאנחנו לא "אמורים" לעשות זאת, אלא אם אפשר זה כמעט תמיד זמן לשיחות נפש, זמן לעשיית סדר ביחסים וניסיונות ללבן דברים. לכן, תמיד זה טוב לשבת ב-4 עיניים או לצאת למסע קניות או כל דבר דומה, כניסיוטן לשפר את יחסינו... יום נעים

 

[מאלף הסוררת]

אז למה אתם מפחידים אותם ?

וזה לא הילדים שלכם, למה אתם מפחידים את הילדים שהם לא שלכם ? מה לכם ולהם ? למה אתם מתעסקים איתם ?

 

[נץ666]

התראת טרול

 

[ליאל10 המיוחדת]

צדק

אני לא מסכימה במה שאומרים פה בכלל.הורים לילדים או מתבגרים שחונכו טוב טוב. ימשיכו כך את דרכם בהמשך חייהם...באתי מבית ממש הוריי היו לי לכל דבר חינוך.אהבה.והבנה ומשמעת נורמלית וממש לא קשה.מי שכן יודע לחנך כמו שכן ראוי להיות הורה. ילדיו יהיו כן טובים חברים גם למה לא הכל בגבול הטעם הטוב כמובן. ייחס גורר יחחס וכך גם ילדיי איתי תמיד.ושלו יבלבלו תמוח שהורים של אז ממש קשים יש ויש זה נכון.והורים זה לכל דבר.כי גם הילד או מתבגר יודע איך קיבל תחינוך ומעריך כל דבר.ולסיום החיים זה לא פיקניק....

 

[לורליי43]

ואני ממש לא מסכימה איתך../images/Emo13.gif

גם אני באתי מבית טוב ויש לי קשר ממש לא קרוב עם אמי. היא מבחינתה עשתה את כל מה שיכלה, אבל אין לי ספק שהכללים הפולניים שהיא הביאה איתה וחשבה שהם הדבר הכי נכון- הם לא טובים ליצירת קשר טוב בין הורים שגדלו כמוה, לילדים שגדלו בארץ. הורים זה הורים והם משפחה והכל, ילד יכול להעריך שנתנו לו את המקסימום שיכלו- עדיין, זה לא מחייב שיהיו איתם יחסים חמים.

 

[ליאל10 המיוחדת]

תשובה נוספת

תקראי טוב את ממש מרגיזה בגישתך לאימך. ולא ההית רוצה שילדייך התייחסו אלייך ככה .ואני מציאה לך לעשות בדק ביית בליבך ומחשבתך בדחיפות. מה זה הדבר הזה לדבר ככה על אמא.לפיי דברייך אין לך אלייה סנטימנטים בכלל. על תתפלי חלילה שלא תגיע לזה שילדייך התייחסו אלייך ככה. דור לא דור זה מה יש הכל חינוך.ובאמת סורי אין לי כוח לשינאה שאת כותבת פה על אימך. על זה אני יותר לא מוכנה לענות לך או ויכוח שיהיה לך טוב ותעשי מה שבראש שלך....

 

[לורליי43]

נשמע שהכל שחור ולבן בעולמך הצר

אני לא דיברתי על שנאה- דיברתי על קשר לא קרוב. קשר קרוב, זה כבר ענין של פרשנות. אין מה לעשות אידיאליזציה של ההורים מהיותם הורים. אני מעריכה את הרצון שלה להיות אמא טובה, אבל לא את השיטות שלה- כי הן תולדה של חינוך. לדעתי, קשר עם הילדים יכול להבנות בשיטת חינוך שמסתגלת למציאות המשתנה בחייו של הילד תוך כדי התבגרו. הורה שמפספס את שינויים האלה, מפספס את הקשר.

 

[נץ666]

../images/Emo45.gif

 

[לורליי43]

תודה../images/Emo13.gif

 

[תשוקת האמיצים]

../images/Emo45.gif

 

[לורליי43]

מסכימה גם איתך ועם עוד כאלה שהתיחסו

לנושא התקשורת הפתוחה עם הילדים. במסגרת הנושא הזה יש את הצגת ההורה כאדם לא מושלם, שמחפש איך ללמוד להיות הורה יותר טוב, מדבר עם הילד בהתאם לגיל שלו ולא מנחית עליו הוראות, ומצד שני מאפשר קבלה עם הבנה שהילד שונה ממנו בבחירות שלו ושזה בסדר.

 

[נץ666]

אאל"ט זה היה מנושקין או פסיכולוג

אחר שדיבר על הורות טובה, וןראה בהורות התפתחות דינאמית של יחסים, של מודעות ורצון להתפתח כל הזמן. בוודאי שאין סיכוי שמי מאיתנו יהיה הורה-מושלם. אנחנו בני אדם. וחובה עלינו להיות הורים טובים לילדינו, לא מושלמים. אני מסכים אתך מאוד - אם כי אני מסתייג מענין "מנחית הוראות". יש מקום לקביעה הורית: כי כך אני החלטתי, כי אני ההורה שלך. לי אישית אין סבלנות לילדים שעל כל דבר יש להם מליון ועוד אחת שאלות, שכל מטרתן ל"החליש" את ההורה ולשנות החלטותיו. הרבה הורים רואים בדיאלוג הזה סוג של "הצלחה", אבל לדעתי זה כישלון. ילד חייב לדעת לקבל גבולות מוכתבים-לא "הגיוניים" ורק בגלל שהוריו נולדו חצי שעה לפניו ויש להם ניסיון. כמובן, שלא תשמעי אותי אומר, שזו הנורמה, נהפוך הוא. אני בעד הצבת גבולות הגיוניים, מוסברים ומנומקים, אבל ישנם מקרים בהם יש לסטות מהדגם. אני בכלל בעד מיעוט גבולות, אבל משנקבע גבול יש לשמור עליו. אני נגד גבול בלתי פריץ/עביר אבל אני נגד הורה הסותר/מבטל/מבלבל גבול שהוצב על ידי ההורה השנינ בזמן הצבת הגבול. דוגמה - היינו אצל XX. כשיצאנו הילדים [ 9 - 4 ] רצו לצאת אתנו. אבא אמר: בפיג'מה, לא. אמא אמרה: רק עד קצה המדרגות. כאן בוטל גבול מנומק היטב. אח"כ בשיחחות עם ההורים הם מקטרים על ילדים ללא גבולות, שלא נותנים מנוחה וכו' זכור לי שזוגתי ואני התווכחנו הרבה על גבולות, פעמים היינו רבים מריבות רציניות מאוד, אבל ומעולם לא ביטלנו גבול ליד ההורה השני בזמן השמתו. בשלב מאוחר יותר אפשר לבטל את הגבול, אפשר לומר: אבא ואמא [או אני] חשבנו שוב על ההחלטה והגענו למסקנה ש.... היתה גם החלטה ביני לבין זוגתי: לה קשה מאוד לשים גבולות לי יותר קל, אז הרבה פעמים הילדים נשלחו אליי לקבל תשובה כן/לא, וברגע שהחלטתי זה נסגר. פעמים הענין נשאר פתוח לדיון נוסף, והילדים למדו היטב את מורכבות קבלת ההחלטה וכו' ובהקשר לפורום שלנו - אני גדלתי באווירה נוקשה, סמכותית ואלימה. גבול היה גבול סופי, לא ניתן בכלל לשינוי. ההורים היו קיר אחד חלק ובלתי עביר. גבולות אצל הוריי נמסרו לפעמים במכות, בקללות ובצרחות/צעקות או בסחיטות רגשיות בלתי נסבלות. אני מקווה שילדיי גדלו באווירה פתוחה ומשוחררת ואוהבת יותר.

 

[לורליי43]

אני חושבת שבסך הכל אנחנו מדברים

על אותו דבר. בהנחתת הוראות הכוונה שלי היא לסגנון ההורות, האם יש הקשבה או לא. איפה המקום שלנו להתערב, מה הוא מענינינו ומה לא. נכון שלבית יש כללים ויש גבולות, אבל במסגרת הגבולות האלה יש דברים שאני לא אתערב בהם, ויש נושאים אחרים שאני משאירה לשיקול דעתם. הבת הגדולה שלי בת 16 ואין לי שום כוונה לקבוע עבורה כל מיני דברים. היא בגיל שאני מעדיפה להדבר איתה מאשר לקבוע לה. ולא פעם ולא פעמיים הרגשתי שאני נותנת הרבה יותר כבוד לרצונות ולבחירות שלה, מאשר אני בגילאים הרבה יותר מופלגים קיבלתי מהורי. למזלי היא מקשיבה למה שאנחנו אומרים לה...

 

[נץ666]

נראה לי שאנחנו הורים די דומים ../images/Emo13.gif

 

[לורליי43]

יכול להיות../images/Emo13.gif

 

[m i t a l y]

תודה לכם לורליי ונץ... ../images/Emo24.gif

על הדיון המעניין והחשוב הזה ביניכם. אין ספק שאתם מעשירים אותנו מאוד...