לפני חצי שנה...

לפני חצי שנה...

חשבתי, יותר נכון, הייתי ממש משוכנעת - שאולי הוא לא יעמוד ברצון שלי להיפרד. חשבתי גם שלא לגמרי בטוח שאם הוא יישבר, יהיה לי הכח להרפות, לשחרר, ולהניח לו להתרסק, או להתרומם לבד, בעצמו. וזה היה כל כך קרוב, כל כך קרוב - וביום שהיה הקשה והמאיים ביותר, כשנדמה היה שהוא קרוב לאבדון יותר מתמיד, אספתי את כל כוחי והרפיתי - בפנים בעומק הלב, לחשתי לעצמי "אם הוא חזק מספיק לרצות להתרסק, הוא חזק מספיק להיות אחראי לריסוק הזה... אני לא מושיטה לו יד" והרפיתי - פתאום היום, לא ממרחק זמן מאוד ארוך, זה נשמע כל כך פשוט וכל כך נכון... ימים מעניינים עברתי מאז שכתבתי כאן על עצמי ועליו ... "נפשי ביקשה רחם בתוך מערבולות אבל אני חולם אני בתוך חלום ובחלום אגם שקט בין העצים ובחלום אגם ודגי זהב שטים יום אסוני הוא יום ששוני ויום ששוני הוא יום אסוני עיוור בלב ים מי אותו יציל נפשי ביקשה רחם אבל אני חולם"... אני יכולה לספר עכשיו שזה היה דומה לרעידת אדמה, אבל הוא לא התרסק, להפך - יש לי הרגשה מופלאה ומלאה שמחה עבורו, כמעט אפשר להגיד שהוא היה זקוק ל"דחיפה" הזאת, האכזרית כדי לגלות שיש לו כנפיים, והוא יודע לעוף. עכשיו אני כבר לא זקוקה להיות בצופן רק... נדמה ש-
זורחת דרכי
 
כמה קשה להתמקד

בשאלה "מה אני רוצה?". כמה קל להסיט את המבט ולשער מה הוא/היא יגיב. כמה פחד יש מהתגובה, ועוד יותר מכך - כמה גדול הפחד מהפחד הזה. שתצלח לך דרכך ויהפוך "רק בצופן" ל"רק בצוּף" יופי לך שאת שלמה עם התהליך. אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך.
 

רפסודה

New member
../images/Emo142.gif מהסוג הפשוט ביותר...

(בתוספת קצת ריח של דשא ירוק) להתמקד ? הנה, כך... רשימת קניות: משקפי שמש - למה הכל נראה כהה יותר? משקפי ראייה - המממ, נראה די בפוקוס, אבל מתוחם במסגרת משקפת - לא רע הנוף, אבל רחוק קצת, לא? משקפי gps לראיית לילה - היי מגניב! זכוכית מגדלת - אחלה, תודה, אבל מה בנוגע למה שלא ממוקד? טלסקופ -
, הנה עוד אחד מחפש תשובה בכוכבים פריסקופ - כמה כחול....... הנה ספינה..... נו, ניחא מיקרוסקופ - כן, מאוד מדויק, אבל למה להגדיל משהו קטן? ידיים על העיניים - מצוין! מרגיש הרבה יותר בטוח ככה, לא? טוב, זה לא ממש עובד, אפשר לזרוק את הרשימה הזאת, לא צריך לקנות כלום.. הכי פשוט, ועובד נהדר... להוריד לאט את הידיים מעל העיניים, לפקוח עיניים - לא להיבהל, בהתחלה זה מסנוור קצת, תכף מתרגלים... עכשיו כל מה שצריך זה שששש-שקט, ולהסתכל... נו? איך? צלול הא? חכם הטבע הזה. פרפר נטול תבונה, ושאינו מתחשב כלל במשך הקצר הצפוי של חייו, מזהה בראייה פשוטה את הפרח הפשוט ביותר - זה שאין בו חן, או יופי מיוחד - ויודע בלי עזרי ראייה להפיק ממנו את הצוף המתוק ביותר
 
../images/Emo42.gif זורחת דרכי

והיופי, היופי הזה נפשי ביקשה רחם בתוך מערבולות - ורחם חובק, צולח מערבולות, מומחה שכזה, חזק יותר מכל טבע, בא מתוכי ומושיט לי יד. את היד הזו אני מכירה, זו היד שלי כמובן... איזו יד זו, איזו יד נראית נשית ורכה - ובכל זאת, לרגע, נדמה שטמון בה הכח להזיז הרים ממקומם. ובחלום אגם שקט בין העצים - והיד הזו טובלת באגם, רכה, חזקה - נחה במים. אחרי שמזיזים הר, מותר קצת לנוח, להירטב ולצנן. עיוור בלב ים, מי אותו יציל -האמת? זה כל היופי והקסם כנראה... אני לא רואה עיוור בלב ים אני רק רפסודה שטה אין חבל שקושר אותי לחוף אין חוף שקושר אותי לחבל מה יהיה עלי ? אחחחח, מערבולות, סערות, רוחות מדבריות, מפלים שוצפים כמה מים... פלגים שקטים שוטפים ממני אבק של דרך קדומה חבר יקר שלי בהצטלבות הקודמת, כשלקחת שמאלה, ואני ימינה... או להפך שמחתי בשבילך לא משנה לאן ייקח אותנו הזרם שני דברים נפלאים קרו לנו נפרדו דרכינו, וכל אחד מאיתנו שמח בחלקו
 

רפסודה

New member
ועכשיו אני רכה

רוך כזה על אגם שליו זהרורים של כחול עולים מול עיני זו השמש? או ריפלקטור מחזירה אלי אור זה הרוך הזה שאין בו דרישה יש בו רק עונג שלמות עגולה כמו ירח שהחסיר והתמלא יש בי צמא לשתות ולחבק עולם ויכולת להשקות מהמעין שבוקע ממני בלי חשש שמא אחסר זהרורים כחולים של ירח מלא והרפסודה הזו גמישה רכה ועזה מתהפכת בעדינות, צוללת פנימה מגלה שגם שם אפשר לנשום ושוב עולה, מתנשאת מחבקת אותי באצילות ושלמות עם הטבע הנכון ככה אני ממשיכה
 

omizu

New member
../images/Emo39.gif

Empty spaces, what are we waiting for Abandoned places, I guess we know the score On and on, does anybody know what we are looking for Another hero, another mindless crime Behind the curtain in the pantomime Hold the line, does anybody want to take it anymore The show must go on, The show must go on Inside my heart is breaking My make-up may be flaking, but my smile... still stays on Whatever happens I'll leave it all to chance Another heartache, another failed romance On and on, does anybody know what we are living for I guess I'm learning (I'm learning) I must be warmer now I'll soon be turning (turning, turning) round the corner now Outside the dawn is breaking But inside in the dark I'm aching to be free The show must go on, the show must go on, yeah Oooh, inside my heart is breaking My make-up may be flaking, but my smile... still stays on Yeah oh, oh, oh My soul is painted like the wings of butterflies Fairy tales of yesterday will grow but never die I can fly, my friends The show must go on, yeah yeah The show must go on, go on, go on I'll face it with a grin I'm never giving in, on with the show I'll top the bill, I'll overkill I have to find the will to carry on On with the, on with the show The show must go on, go on, go on...
 
כל כך התרגשתי

אני מתייחסת לכל השירשור ולהתפתחות הגולם.... מכל הלב שהגלים יובילו אותך לחוף מבטחים.
 
למעלה