אזהרה: זה הולך להיות ארוך,לכן לא חלה חובת קריאה, סליחה ותודה
אח שלי, אני קורא את הפוסט הזה שלך (ולא רק את זה כמובן) ואני לא מבין מה בדיוק העניין ?!
והרבה זמן התלבטתי אם להגיב לפוסט הזה שלך...
אז החלטתי לכתוב וכנראה שאצלי משום מה זה עובד (בעצם "עבד" בזמנו) הפוך...
ראשית... אחרי חדר הלידה (והלידה המדהימה והמצולמת) העולם אכן השתנה לה,
אבל לא רק לה אלא גם לי...
ואכן, כל העולם שלה סבב סביב התינוק,
אבל לא רק שלה אלא גם שלי...
גם אשתי (דה-אז) התחילה "להזניח" את עצמה אחרי הלידה וגם לה "הסתובב המוח",
אבל לא רק לה, אלא גם לי.
(במקרה שלנו לפחות, זה היה טוב עבורי מכמה סיבות,
היא נחתה בשלום על קרקע המציאות המוצקה והצליחה במכה אחת לחלץ את עצמה מכמה וכמה פנטזיות לא מציאותית בעליל שהתרוצצו לה במוח עד הלידה, מה שאני לא הצלחתי לעשות לה במשך כמה שנים קודם למרות שהתאמצתי בכול כוחי והפעלתי את כול קשריי כישוריי וקסמיי (שממילא לא היו לי). נו טוב, בשביל זה יש אלוהים וילדים...
במקרה שלי, סיבוב המוח שלה היה דווקא טוב לי (ולדעתי גם לה), גם בגלל סעיף 1 דלעיל וגם בגלל שזה הסיט לה קצת את המיקוד ממני והפחית לי את סצנות הקנאות שלה באופן דרסטי ומשמעות ונתן לי קצת אוויר לנשימה.
סיבוב המוח הזה שלה לא היה כזה דרמתי, כי קודם הוא היה ממילא מסובב לצד השני אז זה גם היווה לי משב רוח מרענן וזה היה כמו להכיר "אישה חדשה" אחרת\שונה\בוגרת. (אבל אחרי שנולדה לנו הבת היא התהפכה עם פליק-פלאק מצוק-קהרה כפולה בחזרה לצד הראשון וחנקה אותי לגמרי עם סצנות הקנאה שלה, אבל עזוב זה).
אז במקרה שלי דווקא אהבתי את "המוח המסתובב\המסובב" שלה...
(אגב, אני לא קיבלתי הלם אחרי הלידה ולא ראיתי בזה עונש הייתי מוכן ומודע לכך בכול מאודי ואני חולה עליהם מאושר וגאה בהם עד עצם היום הזה, למרות שהיום במחשבה שניה אולי לא הייתי מביא אותם לעולם מסרוח כזה, אבל נעזוב זה)...
לגבי ה"התרחבות אחרי לידה"...
אז ככה, היא אכן התרחבה מאוד בהריון הראשון, אבל אני הייתי עיוור בנושא וראיתי אותה דרך העיניים שלה וזה אפילו הדליק אותי לזיין אישה בהריון על מיטת מים, אז בכלל הרגשתי בשמיים...
אחרי הלידה היא רזתה אבל כבר לא חזרה להיות מה שהייתה קודם וגם בכלל לא ציפיתי לכך בגלל שעורי טבע וגוף האדם ביסודי וביולוגיה בתיכון וגם בגלל שראיתי איך ההורים שלי והנשים סביבי נראות אחרי לידות , כך שזה גם לא הזיז לי ואלי גם בגלל שתמיד נמשכתי לנשים "עסיסיות"\"צפופות" וככה עד היום)...
לגבי "הבגדים והלבוש"...
אז קודם כול זה בכלל לא משנה לי מה הן לבושות כי בכול מצב ומקרה אני מעדיף אותן בכלל ערומות, ועד היום אני מפשיט בדמיוני בחורות כשאני בוהה ותוהה ברחובות ואחר כך אני גם מעז להתפלא, למה, לעזאזל, אני נכנס עם האופנים באנשים וקירות או לחילופין תוך גידפים מטפס על גדרות ...
אז במקרה שלי הבגדים זה באמת שטויות...
מה גם שזה חסך לנו הרבה כסף וזמן מהגרדרובה שהופנו לילד\ים ומאוד שמחתי על כך...
(חוץ מזה שאהבתי אותה בבית בכלל עם סמרטוטים ואפילו שכנעתי אותה שתעבוד בבית עם הגופיות שלי שהיו ענקיות עליה "כי חבל לקלקל את שלה", אבל זה היה בשביל שהשדיים יבצבצו לה מכול מיני כיוונים וגם אהבתי לראות איך היא נאבקת איתם עם הזרועות, כי הידיים שלה היו מלוכלכות, כדי להחזיר את הציצי השובב למקום ...
וגם אהבתי כשיצאה לפעמים בשביל הכיף שלה לעזור לי בגינה וגם הסריחה מזיעה שאפילו ליקקתי לה אותה אין ספור פעמים וזה מדליק בטרוף שחבל על הזמן...
ותאמין לי או לא, אבל אבל אני נשבע לך !!!.. שאהבתי אותה והיא משכה אותי יותר כשהייתה פרועה ומסריחה מזיעה ולבושה ב"סמרטוטים" יותר מכול הבסמים והבגדים היפים שלבשה לחתונות וארועים (וזה היה הדדי, טוב היא ההכירה אותי ליד הדיר באמצע סצנת עבודה מאומצת מלוכלך בבוץ ומסריח מזיעה וחרה של כבשים) ...
נו שויין... נולדתי פלח וכנראה שאני גם אמות פלח...
ועכשיו נעבור לעניין "מקום ראשון" ו "כינור שני"...
אז כן, גם אצלנו זה קרה (ולא "להפתעתי") וגם אצלנו הבן הפך אצלה למקום ראשון ואני הפכתי ל"כינור שני" וטוב שכך, ראשית מהסיבה שכבר פרטתי לך בסעיף 1 דלעיל, ומה גם שאני הצלחתי איכשהו להבין שאני כבר "ילד גדול" שמסוגל להסתדר ולדאוג לעצמו והעולל האומלל וחסר האונים היה צריך אותה וזקוק לה הרבה יותר ממני, אז ויתרתי מראש על המקום הראשון . מה גם שתמיד גם ידעתי שאין לי ולאף גבר שום סיכוי שבעולם להיות "במקום ראשון" אצל אם לפני עוללה . כי ככה אלוהים ברא את זה וככה זה וזהו זה וטוב שכך, אז מי אני בכלל כדי לנסות ולשנות את הנוסחה הקוסמית של אלוהים ?!...
ולו לרגע לא העליתי בדעתי להיות אצלה "במקום הראשון" במקומו, כי גם אצלי הילד הפך למקום הראשון ושמחתי על כך ושנינו הסתובבנו סביב הילד\ים יומם וליל עם לילל...
אגב, עד היום אני מעדיף להיות כינור שני\שלישי אצל החברות שלי, ככה אף אחד\ת לא חייב\ת שום דבר לאף אחד\ת, ואני באמת לא יודע וגם לא מעניין אותי כמה כינורות לפני כל אחת מהן מחזיקה ואם אני "כינור ראשון" או חמישי אצלה, אבל זה דו-כיווני וגם אני מחזיק שתי גיטרות וקונטרבס אחת להילולים ומפוחית לטיולים והחיים מתגלגלים...
לגבי ה"לפני ואחרי" ...
אז אצלי למשל, אפילו לא אחת מהסיבות שפרטת "פרקה את החבילה", להפך, אצלי הסיבות האלה היו הדבק שחיבר והחוט שקשר,
עד ששבה הקנאה ושרפה הכול עד עפר...
והיום אני ברווז מכוער וחי כמו אלכסנדר המאושר ...