לפי תורת היחסות

ehudt

New member
לפי תורת היחסות

לפי תורת היחסות (הכללית או הפרטית - אני לא מומחה בזה), ניתן להתייחס למימד הזמן כמימד מרחב רביעי. איך לדעתכם יראה (או יורגש, או משהו כזה) העולם, אם בני האדם יתחילו לחוות את מימד הזמן כמימד מרחב, ואת אחד ממימדי המרחב כמימד של זמן? (כאילו שנראה את מימד t ומימד x יתן לנו תחושת זמן)
 

Lu Tze

New member
השפה והמח שלנו לא מספיק

מפותחים כדי לחשוב בצורה כל כך שונה ממה שאנחנו רגילים אליה. השאלה שלך חסרת כל תוכן.
 

Lu Tze

New member
לא התכוונתי להעליב.

אם זה הרושם שנוצר אני מתנצל, אבל אני פשוט לא רואה איך אפשר לענות לשאלה בלי להשתמש בהרבה משפטים ארוכים שלא אומרים כלום. שאר התגובות שקיבלת גם כן לא עונות על השאלה אלא מסבירות את המושגים שבהם אתה משתמש.
 

bralon1

Member
לא מחשיבים את המימד הזמן כמימד מרחב

אלא כמימד נוסף בלבד.
 
תורת היחסות הכללית והפרטית

מתייחסות לזמן כמימד, אבל לא במובן שאתה חושב עליו. כלומר לא כמימד מרחבי נוסף. אני אסביר: ההנחה הראשונה של תורת היחסות הפרטית היא שכלום לא נע מהר יותר מהאור. מאחר ומהירות האור היא סופית, היא קושרת את מימד הזמן למימד המרחב. משמע: כוכבים הרחוקים מרחק שנת אור אחת (המרחק שצובר האור בשנה) לא יכולים לתקשר ביניהם בזמן של פחות משנה (כי האור לא מספיק להגיע) בסקאלות של מרחק בהן יש משמעות למהירות האור, לא ניתן להתייחס אל מאורעות כבו-זמניים ויש להתחשב גם בזמן של המאורעות. זהו הסיבוך של הזמן במרחב. לסיבוך זה משמעויות מרחיקות לכת, ואשמח לדון בהן בבוא העת, אבל זה העיקר. אוסיף ואגיד שלזמן יש משמעות של מימד בכוונה שכשמתארים מאורע יש לציין את מיקומו ואת זמנו, אך תפקידו בניסוחים המתמטים (מטריקת מינקובסקי, למי שמכיר) שונה לחלוטין מתפקידם של מימדי המרחב. יום טוב לכולם וסופ"ש נעים
 

איל1לשם

New member
אכן לפי תורת היחסות

אין דבר היותר מהיר מהאור( חוץ מהחדשות הרעות). אך מה שאני לא מצליח להבין הוא המהירות היחסית-כלומר המיהירות היחסית בין שני קרני אור החולפים אחת מול השניה לא תהיה גדולה ממהירות האור ולא ברור לי איך זה יכול להסדר.. אשמח אם מישהוא פה יוכל להסביר.....
 
אנסה לענות

ראשית משמעות העובדה שהזמן הוא מימד: אם ניקח מערכת בת 2 מימדים כמו אורך ורוחב, בגודל של, נגיד 100X100. אם תנוע במהירות של 60 קמ"ש לאורך ציר X, תנוע במהירות 0 לאורך ציר Y, וכן להיפך. אך אם תנוע באלכסון, למשל מקצה לקצה, המהירות יחסית לכל אחד מהצירים תקטן (במקרה שלנו, הזווית בין הכיוון לצירים היא 45, ולכן כיוון שקוסינוס הזווית שווה למהירות בציר מסוים חלקי המהירות בכיוון התנועה אזי המהירות בציר שווה ל-60 כפול cos45 שזה בערך 43 קמ"ש) כלומר- כיוון שנעת בכיוון של מימד מסוים, מהירותך היחסית בכיוון של מימד אחר פחתה ומהירותך הכללית לא השתנתה. הגדרת הזמן כמרחב משמעותה שאותו כלל חל גם עליו, דהיינו כאשר אתה מגביר את מהירותך במימד מרחבי, אורך למשל, מהירותך במימד הזמן- תקטן. כיוון שבמימד הזמן, בניגוד למימדים המרחביים, ניתן לנוע רק בכיוון אחד ובמהירות קבועה שהיא מהירות האור אם תנוע במהירות הקרובה למהירות האור, מהירות תנועתך בזמן, תקטן. האור, שנע במהירות האור כמובן (האור יכול לעשות זאת כי חלקיקיו חסרי מסה, כל חלקיק בעל מסה יידרש לכח אינסופי כדי להגיע למהירות האור ולכן זה בלתי אפשרי עבורו) איננו נע בזמן. בגלל כל הדברים הנ"ל מתברר שמהירות האור היא קבוע יסודי, כלומר-כל אחד, בכל מצב ובכל מהירות, יגיע לערך זהה של מהירות האור יחסית אליו. אדגים זאת: תאר לעצמך רכבת ארוכה הנוסעת במהירות השווה למחצית ממהירות האור. באחורי הרכבת מעמידים מקור אור ובמרחק קילומטר ממנו, על הרכבת, מכשיר מדידה. מדידה דומה נערכה על הקרקע, כאשר לפי מה שאמרנו המהירות שנמצאה בשני המקרים היתה זהה. אבל, כיוון שהמשאית נסעה, קרן האור עברה ביחס לקרקע קילומטר וחצי, בעוד ביחס לרכבת הקרן עברה רק קילומטר. לפי משוואת המהירות (מהירות שווה לדרך חלקי זמן) אם המהירות קבועה, כאשר הדרך גדלה, גם הזמן צריך לגדול, כך שעל האדמה עבר יותר זמן מאשר על הרכבת. כיוון שקרני האור גם הן עצמים בעולמנו, הם אינן פטורות מעיקרון זה וגם קרן אור ביניהן תנוע תמיד במהירות האור (וזה למעשה המהירות היחסית ביניהן) וזה ייתכן כיוון שהאור, כפי שהסברנו איננו נע בזמן (מבחינתו). אני מקווה שהבנת (למרות שזה מסובך, אני מודה, הרי מסופר שבזמנו אמר אחד לחבירו:"היי, הנה האיש היחיד באירופה שמבין את תורת היחסות" שאל החבר:"מי זה?" והוא ענה:"איינשטיין"). אם יש שאלות, קושיות, תמיהות או הערות- נא להגיב.
 
ו-2 הערות:

1) אלתרמן ולא אלטרמן- ופירוש השם: איש זקן, שכן 'אלתר' ביידיש פירושו- זקן, עתיק. 2) אני מזדהה מאוד עם מה שכתבת על הדמוקרטיה- האם העובדה שהשיטה הדמוקרטית היא לכאורה השיטה הכי צודקת לקבוע את השילטון, גורמת לכך שיש צורך להתעלם מחוסר היעלות והבעיות שהיא גורמת? יש איזו מחשבה שהדמוקרטיה היא השיטה הסופית והטובה ביותר שקיימת, מי אמר? לדעתי היא לא. יש לעשות מאמץ ולמצוא שיטה חדשה וטובה שתשאיר את יתרונות הצדק שבשיטה, ותפתור את חוסר היעילות הבולט שלה- כעיקר ביורוקרטה, בחירה בנציגים גרועים (זה לא מקרה, ככל שהנציג יותר בינוני כך רבים סיכוייו להבחר) והססנות בצמתי קבלת החלטות.
 

hmmmmm

New member
קורט וונגוט "משחטה מס' 5"

אני בדיוק קוראת את זה עכשיו וזה מדבר ממש על זה. אחד מקווי העלילה שם היא תפיסת עולמם של יצורים מהכוכב "טרלפמדור" שחווים את העולם בדיוק ככה. תקרא, הוא מדהים.
 
למעלה