לפחד מבן הזוג..
המון פעמים שואלים מהם הסמנים לאלימות בן זוג. במקרה שכזה אין צורך לבדוק בספרים אלא בתוך עצמך רק לשאול את השאלה..האם אני מפחדת מבן הזוג או שאני לא מרגישה נעים לגבי מה שאני עושה לגבי ההרגשה השניה היא הרגשה ליגיטימית של כל אחד ואחד לבן זוגו אך כאשר ישנו פחד מבן הזוג הדבר אינו רק מתבטא בהרגשה הזו אלא בעוד דברים חיצוניים שאנו רואים אך לא מפנימים.. כמו: כיצד מתנהג בן הזוג לגבי דברים אלו ואחרים שאת עושה כיצד מתנהג בן הזוג ל" להתקלות" לא צפויות שקשורות בך.. כאשר בן הזוג משליט עלייך את כוחו הפיסי והרגשי אזיי ההרגשה הינה במילכוד ישנן נשים שאפילו מספרות שיש המון דברים שהן היו רוצות אבל זה כבר ניכבה בתוכן עם הילדים וחיי השגרה ואיני מדבר על דברים גבוהים אלא דברים של מה בכך ולו רק להרגיש טוב איתם כמו: ללכת בערב עם חברה לבית קפה כמו להגשים את ההשכלה שלך כמו לקחת דברים על עצמך בבית שתמיד היו בטריטוריה של בן הזוג דיכוי הרגש מצד בן הזוג הינו סוג של אלימות שלכאורה יש נשים שאפילו אינן מודעות לכך ורק חושבות שזה אמור להיות כך. אין הצדקה ביהדות לבן זוג כועס ואין הצדקה ביהדות אף להחזיר בתשובה בת זוג שאינה מעונינת בכך כך שבעצם היחסים אמורים להיות בין בני הזוג מתוך שוויון ומתוכך הסכמה וכאשר אחד מבני הזוג מרגיש נעלה מהשני..סוף היחסים בפתח וזה רק עניין של זמן ( אפילו שנים) עד שבת הזוג תקום ותחליט שחייה שונים ואמורים להראות אחרת... נשאלת השאלה ואם בכל זאת רוצים לפתור את המצב הזה מה אמורים לעשות? לעניות דעתי כאשר צד אחד מרגיש את הדיכוי הוא בעצם בעל הנתינה הגדולה שבכלל הוא מקבל את המרות..ולכן השינוי אמור להגיע מבן הזוג הכופא וכל מעשיו צריכים להיות בצורה של שינוי התנהגות יסודי כי כאשר אדם חיי שנים בצורה מסויימת הוא אמור לעבוד קשה קשה על עצמו בכדי שהדברים יצליחו ובת הזוג אמורה להרגיש.. לא תזוזה אלא כמו טייפון שעובר על שניהם ומשנה לחלוטין כל מה שהיה אין הרבה בני זוג שמסוגלים לכך וברוב המקרים הם יעדיפו שלא להשתנות ובמקביל לחזק את הכפיה על בת הזוג ( זה הרבה יותר קל בשבילם מכיון שבכדי להשתנות אתה צריך להעריך את בת הזוג במלא מאודך מה שאצלם זה פחות ואז בשביל מה להתאמץ?). מצ"ב כתבה לעיונכם מאתמול... http://images.maariv.co.il/cache/ART367838.html
המון פעמים שואלים מהם הסמנים לאלימות בן זוג. במקרה שכזה אין צורך לבדוק בספרים אלא בתוך עצמך רק לשאול את השאלה..האם אני מפחדת מבן הזוג או שאני לא מרגישה נעים לגבי מה שאני עושה לגבי ההרגשה השניה היא הרגשה ליגיטימית של כל אחד ואחד לבן זוגו אך כאשר ישנו פחד מבן הזוג הדבר אינו רק מתבטא בהרגשה הזו אלא בעוד דברים חיצוניים שאנו רואים אך לא מפנימים.. כמו: כיצד מתנהג בן הזוג לגבי דברים אלו ואחרים שאת עושה כיצד מתנהג בן הזוג ל" להתקלות" לא צפויות שקשורות בך.. כאשר בן הזוג משליט עלייך את כוחו הפיסי והרגשי אזיי ההרגשה הינה במילכוד ישנן נשים שאפילו מספרות שיש המון דברים שהן היו רוצות אבל זה כבר ניכבה בתוכן עם הילדים וחיי השגרה ואיני מדבר על דברים גבוהים אלא דברים של מה בכך ולו רק להרגיש טוב איתם כמו: ללכת בערב עם חברה לבית קפה כמו להגשים את ההשכלה שלך כמו לקחת דברים על עצמך בבית שתמיד היו בטריטוריה של בן הזוג דיכוי הרגש מצד בן הזוג הינו סוג של אלימות שלכאורה יש נשים שאפילו אינן מודעות לכך ורק חושבות שזה אמור להיות כך. אין הצדקה ביהדות לבן זוג כועס ואין הצדקה ביהדות אף להחזיר בתשובה בת זוג שאינה מעונינת בכך כך שבעצם היחסים אמורים להיות בין בני הזוג מתוך שוויון ומתוכך הסכמה וכאשר אחד מבני הזוג מרגיש נעלה מהשני..סוף היחסים בפתח וזה רק עניין של זמן ( אפילו שנים) עד שבת הזוג תקום ותחליט שחייה שונים ואמורים להראות אחרת... נשאלת השאלה ואם בכל זאת רוצים לפתור את המצב הזה מה אמורים לעשות? לעניות דעתי כאשר צד אחד מרגיש את הדיכוי הוא בעצם בעל הנתינה הגדולה שבכלל הוא מקבל את המרות..ולכן השינוי אמור להגיע מבן הזוג הכופא וכל מעשיו צריכים להיות בצורה של שינוי התנהגות יסודי כי כאשר אדם חיי שנים בצורה מסויימת הוא אמור לעבוד קשה קשה על עצמו בכדי שהדברים יצליחו ובת הזוג אמורה להרגיש.. לא תזוזה אלא כמו טייפון שעובר על שניהם ומשנה לחלוטין כל מה שהיה אין הרבה בני זוג שמסוגלים לכך וברוב המקרים הם יעדיפו שלא להשתנות ובמקביל לחזק את הכפיה על בת הזוג ( זה הרבה יותר קל בשבילם מכיון שבכדי להשתנות אתה צריך להעריך את בת הזוג במלא מאודך מה שאצלם זה פחות ואז בשביל מה להתאמץ?). מצ"ב כתבה לעיונכם מאתמול... http://images.maariv.co.il/cache/ART367838.html