לעשות ילד לבד?

[ערסlight]

האטרף

לדעתי, את שבויה בתפיסה המסורתית שילדים וזוגיות הולכים ביחד. נכון שאז יותר קל אבל... גם לילד הנוכחי שלך יש בקושי אבא. אם תפרידי בין הצורך שלך באמהות ובאהבה יהיה לך הרבה יותר קל. מכל הסיפור, מה שהכי קשה להבנה זה שאיך הוא [החבר שלך], לא נמלט על נפשו?

 

[אופירה1 האחת]

תגובה לערסlight

אני שמחה לשמוע דיעה של גבר, קל וחומר בוגר. ראשית אני רוצה להבהיר בעניין הגיל והלחץ לילדים ומיסוד שאני חושבת ששנתיים, קל וחומר 3 שינם, זה מספיק זמן להכיר אותי ולהחליט אם אני האשה שהוא רוצה לכל חייו או לא. אם הייתי יודעת או אפילו מאמינה שזה יקרה, ובשנה-שנתיים הקרובות, הייתי נרגעת. הבעיה שאני מאמינה שהוא משלה אותי וזמני היקר מתבזבז לריק. עכשיו אני עוד צעירה, זה נכון. אבל אני לא אשאר כך לנצח ואם הוא לא האחד אז אני צריכה לצאת מהקשר הזה לפני שאמצא את עצמי כבר לא כל כך צעירה, וכבר לא כל כך יפה... הבעיה האמיתית היא שאין בכלל התקדמות בקשר הזה, רק נסיגה! למה אתה חושב שהוא אמור לרצות להימלט על נפשו? אתה אומר "לילד הנוכחי שלך יש בקושי אבא". אם לפחות היינו גרים יחד אז היתה לו דמות אבהית. אם היינו מביאים ילדים כבר היתה לו משפחה. האם זו לא האחריות שלי לוודא שלא נוצרים אצל בני חסכים? אהבה יש לי. אמהות יש לי. אני רוצה עוד ילד. אני רוצה משפחה "נורמלית".

 

[ערסlight]

תאום ציפיות

אם תסכימי שלהיות זוג זו איזושהי עיסקה שעובדת כששני נצדדים מרוצים. על פניו אתם לא רוצים את אותו הדבר. הוא לא רוצה להתחתן ולעשות ילדים כעת. בעצמך כתבת. הוא מעוניין לשמר את המצב כמו שהוא היום ואת מרגישה שאת מבזבזת את הזמן - אידיליה זה לא. בואי וראי את האפשרויות... הוא "יכנע" ויסכים. ככל שיעבור יותר זמן מעצם זה שהוא לא בא בנפש חפצה, הוא יפתח תסכול ויחפש אותך על כל פאדיחה וכל הסיכויים שיהיה בן זוג לא מספק מבחינתך. אם יתבצר בעמדתו... תעשי לו את המוות ובסוף תזרקי אותו. אם הוא היה רואה באמת שזה המצב... הוא היה כבר מתחפף. בינתיים הוא משחק על דחיות. זהו מצב שאף אפשרות לא נראית קוסמת במיוחד. חזרנו לתגובתי הקודמת.

 

[Lonely In Blue]

האפשרות השלישית, היא...

שהוא באמת רוצה אותה. כיף לו עם כל מיני... והוא באמת שוקל אם להעביר איתה את כל חייו. אבל הוא גם נרתע מכל מיני... והוא באמת אינו מסוגל להחליט. כאשר מדובר בעיסקה, מדובר גם בשיווק. והשיווק כאן, לגמרי כושל. ( וזאת, בלי לפסול את האפשרות, שמעבר לשיווק, גם העיסקה בפני עצמה אינה מי יודע מה ).

 

[בסיבוב שני]

אם אחרי שלוש שנים לא החליט

אז הוא כבר לא יחליט לעולם! עכשיו ההחלטה היא שלה, אם להמשיך ככה ולקבל את המצב או לחתוך

 

[רות 2]

ראשית אל תנסי

לעבוד על עצמך או על קוראייך כי ילד ללא אחים מפתח חסכים ........ שנית אם ככה את חושבת מאמינה ומרגישה באשר ליחסו אלייך ולעתידכם מדוע את שם? ושלישיתהאם יחד עם המוכנות הנפשית שלך להתעבר . האם הינך מוכנה גם כלכלית להיות אם חדהורית כי אם לא ...תעשי טובה לילד הקיים ושמרי נפשך יציבה עבורו......

 

[אופירה1 האחת]

ראשית אני לא

מנסה לעבוד על עצמי או על אף אחד אחר. בני בוגר מאוד ופעמים רבות ביקש (אפילו התחנן) לאחים ואחיות. צריך לציין שאנחנו גרים במרחק גדול מאוד מהמשפחה המורחבת (הורים באשדוד, אני בבאר שבע, אח גדול בירושלים ואח שני באשקלון), את אביו ומשפחתו הוא לא רואה (כמעט) כלל מה שהביא אותי למלא את חייו בחברים שבאים ככל הניתן לבקר, חיות מחמד, והבטחות שיבוא יום ויהיה לו אח. כשביקרנו בכותל בבר המצווה של אחייני הוא שם פתק בכותל. כשהוא לא ראה שלפתי אותו והצצתי על תוכנו בהיחבא. הוא ביקש אח. ויותר מזה, זה לא רק חסכים אצל בני. מה איתי? א נ י רוצה (נואשות) ילד, ממתינה כבר 3 שנים, הבן זוג אומר שזה יגיע ואין צפי הגעה. מה שמדכא עוד יותר. אם הוא היה אומר לי שזה לא יגיע לעולם היה לי קל יותר לעזוב אותו אבל הוא לא. לדעתי הוא משלה אותי אבל איך אני יכולה להיות בטוחה? שנית, אני אוהבת אותו מאוד. הוא אב נפלא לבני, בן זוג נהדר לי, ואני לא רוצה להיפרד. אבל לא בכל מחיר. ושלישית- כן. כלכלית זו לא הבעיה. אני מסוגלת לממן ללא קושי עוד ארבעה ילדים לפחות בכוחות עצמי בלבד... (ברוך השם...)

 

[Noam גורדון]

מה כה קשה להבנה ?

אם הוא איתה, כנראה שיש לו מזה רווחים ושטוב לו עם הכותבת. לשם מה ה"נמלט על נפשו" הזה ? קשקשן.

 

[Lonely In Blue]

קשקשן, מה ?

אללה יסעדק. פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.

 

[Lonely In Blue]

על אף גילך הצעיר...

את כותבת רהוטה למדי. אינך טיפשה, ונימוקייך עימך. אבל את כן אגוצנטרית. ואפילו לא טרחת לקרוא מה באי הפורום הזה כותבים, ומהי השקפת עולמם, ומהי החשיבות שיש לייחס לדבריהם, מעבר ללוגיקה, אשר עליה, לפי הערכתי, כן תוכלי לערער. קראתי את כל השירשור עד כה. ואני מסכים עם ערסlight, שקשה להבין מה בן זוגך עוד עושה איתך. הרי אין לך אמון בו. את מאמינה שהוא מוליך אותך שולל. ואת בהחלט מוכנה ומזומנה, לעשות בו אונס. וכאשר החלטת שהוא מתנגד למעשה האונס, הלכת ועשית מעצמך ( וממנו ) צחוק. וכי ייפלא הדבר, שעל אף אהבתו ( אולי ) אליך, הוא עדיין נרתע ממך, ואינו משוכנע שאת האחת בשבילו ? הן את טורחת, על כל צעד ושעל, להזכיר לו, ששומר נפשו ירחק. אילו רק יכולת להישיר אליו מבט, לשאול אותו מה הוא באמת רוצה, להרצות בפניו ( נראה שאת יודעת לדבר ) על היתרונות, של מה שאת חותרת אליו, וזאת, במקום ללחוץ אותו, ולאנוס אותו, אולי היה לכם סיכוי. לוא הייתי במקומו, עם אחת שאין בה אמון בי, ואשר מנסה לאנוס אותי, הייתי מאמץ את דברי ערסlight, ובורח כל עוד נפשי בי.

 

[אופירה1 האחת]

אין סתירה בין דברייך לדברי

או לדברי האחרים. אמרתי שלידת ילד היא מעשה אגואיסטי גם בעיני. תמיד. לא רק כאשר האם היא חד הורית. ואמרתי שאף לדעתי הסיכויים שהנזק שנגרם למערכת היחסים הוא בלתי הפיך גבוהים מאוד. ומכאן המחשבה שלא לאנוס אותו, לא ללחוץ אותו, לתת לו לחיות את חייו כאוות נפשו ולקבל את הילד שאני רוצה. אני נראית מצוין (אפילו לדעתי) אבל ממש לא בא לי להתחיל קשר עם גבר אחר. יש לי מוסר ולכן לא אהפוך גבר לאבא בעל כורחו- לא את בן זוגי ולא עבר אורח תמים. לו הייתי עושה זאת, איזה מסר הייתי מעבירה לילדי? אין מאבק משפטי וביקורים בקניית זרע. אני לא זקוקה לדמי מזונות. והסיכויים שהגבר שאני אוהבת יישאר בן זוגי על אף ילד שני לא ממנו- קלושים אבל קיימים. להבדיל מאשר אם אגנוב זרע לעובר אורח תמים. האופציה להיכנס לקשר זוגי עם גבר שאינני אוהבת לא קיימת בעיני. בעצם, למרות שנשמע שאתה כועס עלי, לא חידשת לי כלום מעבר לתובנה שככל שאני רוצה ילד- כך זה דוחף את בן הזוג שלא לרצות ילד. ומאחר ואין לי כל כוונה לאנוס אותו או לאלץ אותו או לגרום לו להיכנע. ומצד שני אין לי כוונה להפסיק לרצות ילד. - הפתרון ההגיוני הוא זה שהגעתי אליו בכוחות עצמי.

 

[Lonely In Blue]

את טועה.

אילו היית בתי ( הבכורה שלי קטנה ממך רק בשנתיים ), הייתי כועס עליך, על שאת הורסת לעצמך את החיים במו ידייך, בטיפשות, כאשר אינך טיפשה. על מה ולמה אכעס עלייך, כאשר את זרה לי ? עלייך ללמוד להפריד בין אגואיזם לאגוצנטריות. אגואיזם... כולנו אגואיסטים. כולנו רוצים את מה שטוב לנו. אגוצנטריות... את כל כך מרוכזת בעצמך, שאינך רואה את הזולת ממטר. ואינך מסוגלת להבין מה חשוב לו, וכיצד לגרום לו להפיק משהו, ולעורר בו את הרצון לתת. החלטת שאת הולכת על פי צו הרחם. וזה בסדר, כי זה מה שאת רוצה. הסיכויים שהגבר שאת מתיימרת "לאהוב" יישאר איתך, אינם קלושים. הם אפס. אבל זה אינו נורא. ממילא לא אהבת אותו. לא כיבדת אותו, וגם אם את היום מצהירה שאינך הולכת לאנוס אותו, זה בדיוק מה שניסית לעשות. ואין לך אמון בו. את חושבת שהוא משטה בך. בואי נסכים, שאת ממילא אינך אוהבת אותו. עשי לך ילד מתרומת זרע, כי זה מה שאת רוצה, ואחרי תקופת צינון, בה תילמדי להכיר בזה, שהגבר הזה שהיום הוא בן זוגך, היה בעצם סתם מישהו, שאינך מבינה על מה ולמה העברת איתו שלוש שנים מחייך, תוכלי להיות פנויה לגבר אחר. ולגבר הבא שיבוא, שיהיה מן הסתם גרוש עם ילדים משלו, זה לא יישנה, אם את אם לאחד או לשניים. מה שכן יישנה לו, אם תישארי גם אז אגוצנטרית, או תילמדי להכיר, שכדי להפיק מן הסביבה את המירב ( מסיבות אגואיסטיות ), צריך גם להקשיב ( לבד מן הקול הפנימי ), גם לסביבה. בהצלחה שיהיה לך.

 

[Lonely In Blue]

הבהרה

על מה ולמה אני חושב שאת הורסת לך במו ידייך ? על שום שעדיף לך גבר רווק, שמן הסתם ירצה באיזשהו זמן ילדים איתך ( בתנאי שיראה בך את המתאימה ), על פני גרוש עם ילדים, שכל הסיכויים הם שהילדים שלך פלוס הילדים שלו, יהיו לכם מספיק, או מעל ומעבר, ולא תירצו ילדים נוספים. ובכל זאת... ילדים משותפים... הלוואי והיה לי את זה עם זוגתי. על שום שגבר גרוש, איבד את התמימות כבר מזמן, ואפילו נסיון קל לנהוג בו כפי שנהגת בבן זוגך, יגרום לו לעוף. על שום שגבר גרוש, שקוע בדרך כלל בכל מיני דיכאונות. החל מתשלומי מזונות וכלה במה שקורה עם הילדים שלו, שהגרושה המעצבנת שלו מגדלת אותם, לא ממש לפי צו ליבו. על שום שאת טוענת ( אם כי הכל מראה אחרת ), שאת אוהבת אותו. אבל כל זה מתגמד, כאשר הטענה שאת אוהבת אותו נופלת. נשארת רק הטענה, מה לעזאזל עשית איתו שלוש שנים ? כך או כך, בין אם את אוהבת אותו או לא, אילו היית בתי, הייתי כועס על הטיפשות, בעיקר כאשר הרושם שלי הוא, שאינך טיפשה כלל.

 

[אופירה1 האחת]

אתה אומר שאיני

מסוגלת להבין מה חשוב לו. מה חשוב לו? כיצד באמת אוכל לגרום לו להפיק משהו? כיצד אוכל לעורר בו את הרצון לתת? מה זאת אומרת לא כיבדת אותו? מה היית עושה לו היית במקומי לפני שנה? ואל תגיד לי מבצע תיאום ציפיות כי לדבר איתו על זה דיברתי אלפי פעמים וזו היתה תשובתו: אני עדיין לא בטוח שאיתך אני רוצה להתחתן. זו תשובה מרגיזה. היא לא אומרת אם יהיו לנו ילדים בעתיד או לא. ומעבר לזה- יש פרק זמן סביר שבו אדם בוגר אמור לשקלל את הנתונים שאסף ולהחליט אם אני האשה המיועדת או לא. ושנתיים (והיום כבר 3) זה סביר בהחלט לדידי. קח בחשבון גם שהוא היום בן 34. בן כמה הוא יהיה כשילדו יתגייס לצבא? יתחתן? כשנחגוג את הבר מצווה של הנכד הראשון? העולם לא מחכה לאף אחד. הוא כל הזמן בתנועה. אני לא רוצה להביא ילדים בגיל 50 או 60 ולא משנה עד כמה הרפואה שלנו מתקדמת. בעיני זה עוול לילד.

 

[חיפוש ית]

תשובה מרגיזה

התשובה שלו היא תשובה חכמה. כך הוא משאיר אותך על אש קטנה ואיתו. כאילו להנות בכול העולמות....

 

[M i c h a l y U S A]

אם חד הורית..לא בכרח..חייבת זוגיות

אז הוא לא רוצה..ואת כן רוצה. כל אחד וחייו הוא..וההתחייבויות שלו לחיים. לכי לפי איך שאת מרגישה. עשי לך ילד. כי זה מה שאת רוצה. לא מתחתנים עם משהו כי רוצים ילד. את הטעות הזו רבים ורבות עשו כאן...ילד זה לא סיבה לזוגיות..מתברר... ברצונך להרחיב את המשפחה..? יש מלא דרכים. יש בנק זרע..יש ידיד שאולי מוכן..יש הפרייה..לא רואה מדוע לא. את צריכה לחיות את חייך לפי איך שאת רוצה לא לפי איך שאחרים מכתיבים לך ..או חושבים שככה את צריכה לחיות.

 

[aviavram]

אל תקשיבי להן

בא לך שלמה עם עצמך יכולה כלכלית שלמה נפשית לכי על זה יעשה טוב לא רק לך גם לבנך בן ה-6 אבל לקנות ? למה את נראית כל כך רע ?

 

[t o t a l]

ההורמונים משחקים לך סטנגה במוח

כנראה שבאמת לא ניתן לצפות מאישה מבייצת לחשוב בהגיון.

 

[רות 2]

אתה טועה טוטל ......

כאלופה בסטנגה ............ אין בסטנגה .....גול עצמי.

 

[M i c h a l y U S A]

כניראה צריכה לחזור לרחם על מנת לתפעל את המח

אני דורשת הסבר..מה זה אישה מבייצת לא חושבת? אז אם ככה רק אלו שהגיעו לגיל העמידה מסוגלות לחשוב? ואללה...כניראה צריכה אני לחזור לרחם על מנת לתפעל את המוח...