Neshamammy
New member
לעשות את אישתי
זה היה הזיון הקבוע של יום שלישי. כמו תמיד כשלילך חוזרת מהעבודה. אני ישבתי על כיסא מטבח חורקני, והיא מעליי, עם הגב אליי. התחתונים הסגולים שלה היו זרוקים על הרצפה, חצאיתה מורמת, ואגנה נע בתנועות סיבוביות מעל המפשעה שלי. אני הייתי בתוכה, ידיי על מותניה... מחליקות מדי פעם בליטופים עדינים אל ירכיה. לילך התנשמה בכבדות, והכיסא חרק, והמבט שלי היה מקובע על התמונה של אנדי וורהול שהייתה תלויה על הקיר. כל מי שהיה רואה את הסיטואציה הזאת מהצד היה חושב שאני בר מזל. גברים רבים היו רוצים להיות במקומי. ראיתי את זה במבטים שלהם, בין אם זה המוכר בסופר, או הסדרן בקולנוע... אפילו טכנאי הכבלים שהגיע אלינו הביתה לפני יומיים.
"פשיייי! זאת אישתך?" הוא אמר בהערכה כשהיא הלכה להביא לו כוס מים, תוך כדי שהוא מעביר מבט מלא זימה על התחת שלה.. "פיייי מה הייתי עושה לה!"
לכאורה, הגסות המוגזמת הזאת הייתה אמורה להרתיח אותי, אבל באותו רגע הרגשתי התעוררות נעימה במכנסיים. הסתכלתי על ידיו השחומות והמחוספסות, ולא יכולתי שלא לדמיין איך הן חופנות את שדיה. איך הוא בועל אותה בפראות על המיטה שלנו. גומר לה על החזה... "בטח זה פינוק לזיין אותה, אה?" הוא אמר וטפח לי על הכתף.
ובכן, המציאות לא הייתה כל כך פשוטה. כמו עכשיו, כשלילך רכבה מעליי, ואני ניסיתי בכל כוחי לחשוב על משהו מחרמן כדי שהזין שלי לא יפול.
בינתיים לילך התחילה לפרכס. הרגשתי את תחילת הרעידות באגנה. "רק אל תיפול עכשיו! בבקשה אל תיפול!" היא התחננה, בעודה מרגישה את ההתרככות של האיבר שלי. אבל היה כבר מאוחר מדי. הזין שלי הפך רפוי ומכווץ מתחתיה. היא נאנחה באכזבה. התרוממה קצת והניחה את ידה על הזין שלי, מנסה להעמיד אותו שוב ולהחליקו בחזרה פנימה. זה לא עזר.
"אפילו לא גמרת!" היא אמרה.
"אני מצטער..." אמרתי. "איבדתי תחושה."
"זה פעם רביעית שזה קורה." לילך הסתובבה אליי, מביטה לי בעיניים. "תגיד לי את האמת: אתה לא נמשך אליי יותר?"
לא ידעתי מה להגיד לה. הסתכלתי עליה. לתוך עיניה הכחולות. היא יפהפייה. כוסית-על. מי לא היה רוצה בה? איזה תירוץ יש לי? אנחנו נשואים כבר שנתיים... ואני עוד צעיר, כביכול אמור להיות עוד מלא אנרגיות. עוד לא הגעתי לגיל שלושים אפילו. "מה לא בסדר איתי?" חשבתי לעצמי. אבל מה יכולתי לעשות? לא יכולתי להסתיר ממנה... אז סיפרתי לה. סיפרתי לה על הפנטזיה שמקננת במוחי כבר שבוע. ואיך אני מאונן על זה במקלחת. איך זה מעורר אותי בכל פעם. היא הקשיבה. לא האשימה אותי, לא נגעלה ממני. רק הקשיבה, והבינה.
זאת לא הייתה החלטה קלה. אבל לילך הבינה שאין דרך אחרת. אני צריך להוציא את זה מהמערכת. כמוני, היא לא רצתה לוותר על חיי המין שלנו, ועל הנישואים, ללא קרב.
שמו של הטכנאי היה ניסים. נשאר לי הטלפון שלו על פתק, עוד מהפעם ההיא שהגיע. התקשרתי אליו, והסברתי לו בקצרה את העניין. הוא נשמע קצת מופתע, אבל הבין. או כך לפחות אני חושב. הקול שלו בטלפון לא הסגיר הרבה רגש. קבענו תאריך והוא הגיע. כשפתחתי לו את הדלת, לילך יצאה מהחדר, עם חיוך נבוך. עוד בפעם הראשונה שהוא הגיע היא אמרה לי שהיא לא מחבבת אותו. היא לא מתה על טיפוסים מגודלים וגסים כאלה. מזגתי שלוש כוסות ברנדי, והתיישבתי על הכורסה. ניסים הוריד את שלו בשלוק ומזג לעצמו עוד אחת. גם אותה שתה מהר מאוד. לילך רק גמעה קלות והניחה את הכוס בצד. היה ניסיון לשיחת נימוסים, אבל היא לא נמשכה הרבה זמן. כולנו ידענו למה התאספנו כאן. ניסים ניגש אליה, והצמיד אותה לקיר.
הוא הניח את ידיו על החזה שלה, מוחץ אותו בין אצבעותיו. "ציצי משובח יש לך." הוא העיר. לילך לא ענתה, אבל נשימותיה נהיו כבדות יותר.
הוא דחף את שדיה למעלה, בעודו לש אותם, כמו בצק, מבעד לחולצה שלה.
זה היה הזיון הקבוע של יום שלישי. כמו תמיד כשלילך חוזרת מהעבודה. אני ישבתי על כיסא מטבח חורקני, והיא מעליי, עם הגב אליי. התחתונים הסגולים שלה היו זרוקים על הרצפה, חצאיתה מורמת, ואגנה נע בתנועות סיבוביות מעל המפשעה שלי. אני הייתי בתוכה, ידיי על מותניה... מחליקות מדי פעם בליטופים עדינים אל ירכיה. לילך התנשמה בכבדות, והכיסא חרק, והמבט שלי היה מקובע על התמונה של אנדי וורהול שהייתה תלויה על הקיר. כל מי שהיה רואה את הסיטואציה הזאת מהצד היה חושב שאני בר מזל. גברים רבים היו רוצים להיות במקומי. ראיתי את זה במבטים שלהם, בין אם זה המוכר בסופר, או הסדרן בקולנוע... אפילו טכנאי הכבלים שהגיע אלינו הביתה לפני יומיים.
"פשיייי! זאת אישתך?" הוא אמר בהערכה כשהיא הלכה להביא לו כוס מים, תוך כדי שהוא מעביר מבט מלא זימה על התחת שלה.. "פיייי מה הייתי עושה לה!"
לכאורה, הגסות המוגזמת הזאת הייתה אמורה להרתיח אותי, אבל באותו רגע הרגשתי התעוררות נעימה במכנסיים. הסתכלתי על ידיו השחומות והמחוספסות, ולא יכולתי שלא לדמיין איך הן חופנות את שדיה. איך הוא בועל אותה בפראות על המיטה שלנו. גומר לה על החזה... "בטח זה פינוק לזיין אותה, אה?" הוא אמר וטפח לי על הכתף.
ובכן, המציאות לא הייתה כל כך פשוטה. כמו עכשיו, כשלילך רכבה מעליי, ואני ניסיתי בכל כוחי לחשוב על משהו מחרמן כדי שהזין שלי לא יפול.
בינתיים לילך התחילה לפרכס. הרגשתי את תחילת הרעידות באגנה. "רק אל תיפול עכשיו! בבקשה אל תיפול!" היא התחננה, בעודה מרגישה את ההתרככות של האיבר שלי. אבל היה כבר מאוחר מדי. הזין שלי הפך רפוי ומכווץ מתחתיה. היא נאנחה באכזבה. התרוממה קצת והניחה את ידה על הזין שלי, מנסה להעמיד אותו שוב ולהחליקו בחזרה פנימה. זה לא עזר.
"אפילו לא גמרת!" היא אמרה.
"אני מצטער..." אמרתי. "איבדתי תחושה."
"זה פעם רביעית שזה קורה." לילך הסתובבה אליי, מביטה לי בעיניים. "תגיד לי את האמת: אתה לא נמשך אליי יותר?"
לא ידעתי מה להגיד לה. הסתכלתי עליה. לתוך עיניה הכחולות. היא יפהפייה. כוסית-על. מי לא היה רוצה בה? איזה תירוץ יש לי? אנחנו נשואים כבר שנתיים... ואני עוד צעיר, כביכול אמור להיות עוד מלא אנרגיות. עוד לא הגעתי לגיל שלושים אפילו. "מה לא בסדר איתי?" חשבתי לעצמי. אבל מה יכולתי לעשות? לא יכולתי להסתיר ממנה... אז סיפרתי לה. סיפרתי לה על הפנטזיה שמקננת במוחי כבר שבוע. ואיך אני מאונן על זה במקלחת. איך זה מעורר אותי בכל פעם. היא הקשיבה. לא האשימה אותי, לא נגעלה ממני. רק הקשיבה, והבינה.
זאת לא הייתה החלטה קלה. אבל לילך הבינה שאין דרך אחרת. אני צריך להוציא את זה מהמערכת. כמוני, היא לא רצתה לוותר על חיי המין שלנו, ועל הנישואים, ללא קרב.
שמו של הטכנאי היה ניסים. נשאר לי הטלפון שלו על פתק, עוד מהפעם ההיא שהגיע. התקשרתי אליו, והסברתי לו בקצרה את העניין. הוא נשמע קצת מופתע, אבל הבין. או כך לפחות אני חושב. הקול שלו בטלפון לא הסגיר הרבה רגש. קבענו תאריך והוא הגיע. כשפתחתי לו את הדלת, לילך יצאה מהחדר, עם חיוך נבוך. עוד בפעם הראשונה שהוא הגיע היא אמרה לי שהיא לא מחבבת אותו. היא לא מתה על טיפוסים מגודלים וגסים כאלה. מזגתי שלוש כוסות ברנדי, והתיישבתי על הכורסה. ניסים הוריד את שלו בשלוק ומזג לעצמו עוד אחת. גם אותה שתה מהר מאוד. לילך רק גמעה קלות והניחה את הכוס בצד. היה ניסיון לשיחת נימוסים, אבל היא לא נמשכה הרבה זמן. כולנו ידענו למה התאספנו כאן. ניסים ניגש אליה, והצמיד אותה לקיר.
הוא הניח את ידיו על החזה שלה, מוחץ אותו בין אצבעותיו. "ציצי משובח יש לך." הוא העיר. לילך לא ענתה, אבל נשימותיה נהיו כבדות יותר.
הוא דחף את שדיה למעלה, בעודו לש אותם, כמו בצק, מבעד לחולצה שלה.
