לעצור ולהגיד תודה...
לכולנו יש חיים נורא עמוסים. בעבודה, לימודים, ילדים, משפחה... ואני שואלת, האם לפעמים אנחנו עוצרות ומודות על מה שיש לנו...? מודות לאנשים שסביבנו על מה שנותנים לנו? מודות על האהבה שיש לנו? מודות על המתנות הקטנות שהחיים מעניקים לנו...? אני תוהה , כי לרוב אנחנו לא יודעים להעריך את הדברים הטובים בחיינו "בזמן אמת", ואני שואלת למה אנחנו תמיד נזכרות להודות על דברים רק אחרי שאינם? להעריך מישהו רק שהוא חסר לנו...? מחשבות שעלו לי בעקבות השיר של בן ארצי - בעתיד. ואני רוצה לנצל את ההזדמנות לאמר תודה לכל הנשים המקסימות בפורום, אוהבת אתכן! ולך ציפור המדבר היקרה, שמעניקה לי חיים חדשים וטובים
לכולנו יש חיים נורא עמוסים. בעבודה, לימודים, ילדים, משפחה... ואני שואלת, האם לפעמים אנחנו עוצרות ומודות על מה שיש לנו...? מודות לאנשים שסביבנו על מה שנותנים לנו? מודות על האהבה שיש לנו? מודות על המתנות הקטנות שהחיים מעניקים לנו...? אני תוהה , כי לרוב אנחנו לא יודעים להעריך את הדברים הטובים בחיינו "בזמן אמת", ואני שואלת למה אנחנו תמיד נזכרות להודות על דברים רק אחרי שאינם? להעריך מישהו רק שהוא חסר לנו...? מחשבות שעלו לי בעקבות השיר של בן ארצי - בעתיד. ואני רוצה לנצל את ההזדמנות לאמר תודה לכל הנשים המקסימות בפורום, אוהבת אתכן! ולך ציפור המדבר היקרה, שמעניקה לי חיים חדשים וטובים
