לענות או לא?

[q a z]

לענות או לא?

האם אתם נוהגים לענות ו"להחזיר" לבוס שבא בתלונות לא מוצדקות? האם אתם מאלה שסותמים את הפה וממשיכים לעשות כרצונכם, כלומר נכנס באוזן אחת ויוצא בשנה או שאתם חייבים לענות ולעמוד על שלכם ולא לתת לבוס לעלות עליכם? יש מגרעות בשני המקרים - חלש לעומת טרבלמייקר. איפה אתם על הסקאלה הזו?

 

[לביאה בפעולה]

../images/Emo26.gifבאופן

כללי חשוב לשמור על יחסים טובים עם הבוס

. מה שלא יהיה הוא הבוס

הוא קובע את העלאת השכר (זמן ההעלאה, ושיעור ההעלאה), והוא רשאי לפטר ולא להפך. בהנחה שהוא לא בעייתי במיוחד. ומידי פעם הוא עושה דברים שאינם מקובלים. אז אני מאמינה בשיחה אמיתית מלב ללב. כל זאת בתקווה שהוא יפנים את השיחה, ולא רק ישמע אלא גם יקשיב. בנוסף רצוי שלשיחה תהיה תוצאה עתידית חיובית לשני הצדדים. וששני הצדדים יצאו ממנה בהרגשה טובה.

 

[אור חבצלות]

פסיכולוגים ממליצים להתעלם ולשתוק

במקרים של פטפטת לא מוצדקת. ההתעלמות משתיקה את ה"מציק".

 

[q a z]

איך אפשר להתעלם ממנהל?

 

[אליאור ריגבי]

לפעמים אני אפילו מצדיק אותו

ולפעמים עונה לו במה דעתי בדיוק (ההפוכה משלו). ככה הכי טוב. מצב של שתיקה יכול להתפרש אצל הבוס איך שהוא רוצה. הוא יכול לפרש את זה כ"הוא שותק כדי שאני אסיים רק ואלך", והוא יכול לפרש את זה כ"איזה עובד חלש אופי יש לי. סופסוף. בפעם הבאה אני אנסה להשיג ממנו יותר בתלונה שלי"... הכי טוב לחשוב פשוט איך לסיים את השיחה כדי שהוא יסיים אותה בהרגשה הכי טובה שהוא מדבר אל אדם מבין. תמיד אני נותן לו טפיחה על השכם ואומר "סבבה" עם חיוך על כל דבר שהוא מבקש. לפעמים זה תלוי בבוס ובאופי שלו...יש בוסים עצבניים וחולי נפש (וכסף), שלא מזיז להם כ"כ ממך. תלוי על איזה מקום עבודה נפלת

 

[a girl named tal]

אני אומרת הכל

לא פוסחת על שום דבר, ולא שומרת בבטן , אלא אם כן זה דברים שאני כבר יודעת ולמדתי שאין שום טעם להגיד אותם כי הם לא ישתנו ואני צריכה לקבל אותם וזהו, ואז להגיד אותם יותר מרגיז אותי מלשתוק, כי אני אדע שבנוסף להכל גם בזבזתי מילים ואנרגיה על כלום... אבל, למרות זאת, ולמרות שיש לי פה גדול וישירות שלא דופקת חשבון לאף אחד, בחיים לא רבתי עם הבוסית או עם אף אחד . יש דרכים לומר הכל, יש דרכים לעשות הכל ויש טיימינג לעשות הכל. אני בדרך כלל לא מדברת בשעת כעס או עצבים, אלא נותנת לזה לעבור, ובהזדמנות הראשונה ששתינו פנויות ורגועות אני מעלה את הדברים, ואז השיחה מתבצעת בצורה יעילה, במקום סתם להתפתח למריבה דבילית. אני רואה את היחסים שלי עם המנהלת שלי כסוג של זוגיות...צריך לשמור על זה כל הזמן..

 

[הגיבור מנוטרדם]

אני אומר להם: "מצדי תפטר\י אותי"

כי אחרי העבודה הקשה שאני משקיע אני לא חש כל צורך לתת הסברים לבוסים שלי לגבי הביצועים ה"נמוכים" שלי, ולא חש צורך להתפתל מולם.

 

[ANNAIS]

תלוי בבוס

חש בוסים ממש טובים שלחוצים בגלל כל מיני סיבות ואת רואה שהם לא מתכוונים , אז אני מציעה לענות באלגנטיות. אבל .... כשהבוס הוא אדם שמעריך כוחניות (צריך להסתכל על האנשים שעובדים איתו ומוערכים על ידו) אז בכל הכח להיכנס. וכמובן יש בוסים שאנחנו רק מעבירים אצלם את הזמן עד לעבודה הבאה ,אז ממש לא צריך לקחת אותם קשה הקיצר -תלוי ........

 

[הדס100]

כנראה שיש לי בוס מדהים...

כי בחיים שלי (ואני שם כבר שנה) לא נזפו בי על כלום. ואני לא העובדת האידיאלית. מצד שני יש לי המון מרחב לעשות מה שאני רוצה , ואם יש ביננו איזה ויכוח אז בסוף הוא כזה "טוב, תפעלי לפי שיקול דעתך"...