לעזור או לא לעזור?
אני מלווה אותה כבר כמעט שנה... מהיום שגילתה שבעלה בוגד בה, הניסיון לשקם, הליכי הגרושין, הגרושין.... כל הדרך נהגה באצילות, למרות המעשים שלו <ולא הבגידה היא המעשה הקשה> עבר לגור מיד עם המאהבת, סטטוס "במערכת יחסים" בפייס, ביום הגרושין, חשיפה של הילדים למאהבת שבוע לאחר הגרושין... פעולות מתוך חוסר רגישות. עכשיו המאהבת זרקה אותו, קשה לה עם המזונות הללו לשלושה ילדים. הוא מרוסק, כי היא <חברה שלי>כבר יוצאת עם אחרים. גר בדירת חדר עלובה...מגרד את התחתית. דיכאון, לא רוצה לקחת את הילדים. מגיע אליה הביתה בהפתעות. אז הייתה מריבה גדולה אתמול, הוא באמת חוצפן. אבל אמרתי לה שאין לה אופציה לקדושה מעונה... היא צריכה אותו מתפקד. אין לה ברירה והיא צריכה לעזור לו "לקום"... תוך הצבת גבולות ברורים. אז היא אומרת: "בסוף הכל נופל עליי".. יש לה ברירה? כשהוא יתפקד, לה יהיה שקט. לפעמים הדרך לא נעימה, אבל התוצאה שווה את זה.
אני מלווה אותה כבר כמעט שנה... מהיום שגילתה שבעלה בוגד בה, הניסיון לשקם, הליכי הגרושין, הגרושין.... כל הדרך נהגה באצילות, למרות המעשים שלו <ולא הבגידה היא המעשה הקשה> עבר לגור מיד עם המאהבת, סטטוס "במערכת יחסים" בפייס, ביום הגרושין, חשיפה של הילדים למאהבת שבוע לאחר הגרושין... פעולות מתוך חוסר רגישות. עכשיו המאהבת זרקה אותו, קשה לה עם המזונות הללו לשלושה ילדים. הוא מרוסק, כי היא <חברה שלי>כבר יוצאת עם אחרים. גר בדירת חדר עלובה...מגרד את התחתית. דיכאון, לא רוצה לקחת את הילדים. מגיע אליה הביתה בהפתעות. אז הייתה מריבה גדולה אתמול, הוא באמת חוצפן. אבל אמרתי לה שאין לה אופציה לקדושה מעונה... היא צריכה אותו מתפקד. אין לה ברירה והיא צריכה לעזור לו "לקום"... תוך הצבת גבולות ברורים. אז היא אומרת: "בסוף הכל נופל עליי".. יש לה ברירה? כשהוא יתפקד, לה יהיה שקט. לפעמים הדרך לא נעימה, אבל התוצאה שווה את זה.