לעולם לא תדעי

[story of my dream]

לעולם לא תדעי

לעולם לא תדעי כמה חלמתי עליך בלילות. לעולם לא תדעי כמה חשבתי עליך בימים. לעולם לא תדעי איך חיפשתי כל תירוץ לדבר איתך. לעולם לא תדעי איך כל צליל הודעה הקפיץ אותי כי חשבתי שזו את. לעולם לא תדעי כמה תוכניות שיניתי , מספיק כשרק רמזת שאולי ניפגש. ולעולם לא תדעי שתמיד כשלא הגעת שיקרתי לעצמי ואמרתי שאני לא משנה יותר תוכניות בשבילך. לעולם לא תדעי כמה התאמצתי בשביל שניפגש "במקרה" . לעולם לא תדעי כמה שיחות ניהלתי איתך בראשי גם מהקצה השני של העולם. לעולם לא תדעי שהייתי מוכנה להוריד את הירח בשבילך- אם רק היית מבקשת. לעולם לא תדעי כמה פגעת בי.באמת. לעולם לא תדעי שהכל התחיל מטיול תמים ברחוב, כשמעדת וגופינו נפגשו. ולעולם לא תדעי על הזרמים עברו לי בגוף באותו רגע, זרמים ששינו את כל תפיסת העולם שלי. לעולם לא תדעי שאני חושבת שבזכותך, או בגללך, הבנתי מה זאת אהבה. לעולם לא תדעי כמה מכתבים כתבתי לך. לעולם לא תדעי כמה רציתי שתדעי... (קצת מרגישה לא בן-אדם- פעם בשנה אני באה, פורקת עליכן תסכול והולכת

. אז...מודה לכן על ההקשבה ואני באמת לא כזאת דיכאונית בחיים שמחוץ למסך מחשב

)

 

[בלוז10]

כמה חבל שהיא לא תדע

 

[פאמקי]

תמיד מוזמנת

גם אם כרגע, אנחנו רק "בית" לתסכול. עם מעט מאמץ, תדעי שאנו יכולות להיות בית לעוד מצבים.

 

[כלעוד]

נכון! ככה קרה לי והרגיש לי פה. אשריי.