תקועה על הירח
New member
לספר או לא לספר?
היי
יש לי חבר כבר מספר חודשים, אנחנו מאוד אוהבים ומאוד טוב לנו יחד. יש סוד שאני מסתירה ממנו, שאני לא חושבת שזה ממש ביג דיל אבל זה קצת יושב עלי. אולי זה קצת טיפשי.
כשהכרתי אותו הייתי בדיוק לאחר סיום קשר אחר שהיה מאוד סוער ובעייתי. אחרי הדייט הראשון עם בן זוגי הנוכחי, הייתי עדיין מאוד מבולבלת ונסערת ולאחר הפצרות טלפונים והודעות נעתרתי ונפגשתי עם הבחור שיצאתי איתו לפני, שכבנו. אחרי זה ניתקתי איתו קשר סופית ונתתי צ'אנס לבן זוגי כיום. אני לא חושבת שזה בגידה (בסך הכל ישבנו ושוחחנו בדייט הראשון על קפה, אפילו לא התנשקנו, ואם הוא היה מספר לי על מצב הפוך לא הייתי עושה מזה עניין, אבל זה יותר עניין של אופי) אבל בכל זאת זה קצת יושב עלי. סיפרתי לו קצת על הקשר שלפני והוא יודע פחות או יותר אבל לא על זה ששכבנו אחרי שכבר הכרתי אותו. לא ראיתי לנכון לספר את זה אבל לפעמים זה קצת עולה ומציק לי שאני מרגישה לא כנה. מצד אחד זה נראה לי עלול סתם לפגוע ואין בזה שום תועלת (בן זוגי יכול להיות קנאי לפעמים), מצד שני יש לי תמיד פחד שאיכשהו זה ייפלט ברגע של שיכרות או חוסר תשומת לב ויהפוך ליותר עניין ממה שזה. זה לא משהו שמעסיק אותי יותר מדיי ביום יום אבל לפעמים זה צף בעיקר כשאנחנו משוחחים על קשרים קודמים ואני מוטרדת מחוסר הכנות שלי, אני בן אדם שתמיד מעדיף שדברים יהיו על השולחן.... מה אתם חושבים? אני מגזימה? לשכוח שזה קרה ולעבור הלאה? או לספר לו ולקוות לטוב?
היי
יש לי חבר כבר מספר חודשים, אנחנו מאוד אוהבים ומאוד טוב לנו יחד. יש סוד שאני מסתירה ממנו, שאני לא חושבת שזה ממש ביג דיל אבל זה קצת יושב עלי. אולי זה קצת טיפשי.
כשהכרתי אותו הייתי בדיוק לאחר סיום קשר אחר שהיה מאוד סוער ובעייתי. אחרי הדייט הראשון עם בן זוגי הנוכחי, הייתי עדיין מאוד מבולבלת ונסערת ולאחר הפצרות טלפונים והודעות נעתרתי ונפגשתי עם הבחור שיצאתי איתו לפני, שכבנו. אחרי זה ניתקתי איתו קשר סופית ונתתי צ'אנס לבן זוגי כיום. אני לא חושבת שזה בגידה (בסך הכל ישבנו ושוחחנו בדייט הראשון על קפה, אפילו לא התנשקנו, ואם הוא היה מספר לי על מצב הפוך לא הייתי עושה מזה עניין, אבל זה יותר עניין של אופי) אבל בכל זאת זה קצת יושב עלי. סיפרתי לו קצת על הקשר שלפני והוא יודע פחות או יותר אבל לא על זה ששכבנו אחרי שכבר הכרתי אותו. לא ראיתי לנכון לספר את זה אבל לפעמים זה קצת עולה ומציק לי שאני מרגישה לא כנה. מצד אחד זה נראה לי עלול סתם לפגוע ואין בזה שום תועלת (בן זוגי יכול להיות קנאי לפעמים), מצד שני יש לי תמיד פחד שאיכשהו זה ייפלט ברגע של שיכרות או חוסר תשומת לב ויהפוך ליותר עניין ממה שזה. זה לא משהו שמעסיק אותי יותר מדיי ביום יום אבל לפעמים זה צף בעיקר כשאנחנו משוחחים על קשרים קודמים ואני מוטרדת מחוסר הכנות שלי, אני בן אדם שתמיד מעדיף שדברים יהיו על השולחן.... מה אתם חושבים? אני מגזימה? לשכוח שזה קרה ולעבור הלאה? או לספר לו ולקוות לטוב?
