(יונית....
New member
לספיר טאי וכל השאר.....
בבית, אני לא נרדמת לפני הילדים וגם כאן, קודם כל הילדים אחר כך אני טוב, סתם סתם בלי ..... ועכשיו ברצינות אני לא יודעת אם שמתם לב אבל החדר הזה תוסס כל היום ואז בערב בשקט בשקט מסתררת דממה של שקט מיוחד שכזה השקט שאחרי הסערה כולם ישנים, כל אחד והנומי נומי שלו אני נכנסת בשקט בשקט לא רוצה להעיר מספיק עשיתי רעש ואז אני רואה את הקטנטונת הזו שואלת: ``היי הלו, יש מישהו בבית?`` ואי אפשר שלא להעלות חיוך. כך את נכנסת פתאום ועולמך הקטן מקרין מתוכו ענן ופרץ הדמעות הזה תכולתו, זורם אט אט ללא מעצורים ברקים לרוב ורעמים משל לכעסך זה התמים היורד כמטר של סיפורים ושוטף בחזקה את אזננו הקשובה. האמת שרציתי לענות לך להגיד לך שאני כאן אבל כל כך סמכתי עליו... שיכנס אחרי לבדוק אם הכל כשורה וכרגיל ראה אותך.... וענה לך.... שהוא כאן, שאת לא לבד ואז יצאת לא לפני שאמרת לו ``תודה`` - כן, למרות הכל את לא שוכחת להודות. ספיר, את מתוקה יונית
בבית, אני לא נרדמת לפני הילדים וגם כאן, קודם כל הילדים אחר כך אני טוב, סתם סתם בלי ..... ועכשיו ברצינות אני לא יודעת אם שמתם לב אבל החדר הזה תוסס כל היום ואז בערב בשקט בשקט מסתררת דממה של שקט מיוחד שכזה השקט שאחרי הסערה כולם ישנים, כל אחד והנומי נומי שלו אני נכנסת בשקט בשקט לא רוצה להעיר מספיק עשיתי רעש ואז אני רואה את הקטנטונת הזו שואלת: ``היי הלו, יש מישהו בבית?`` ואי אפשר שלא להעלות חיוך. כך את נכנסת פתאום ועולמך הקטן מקרין מתוכו ענן ופרץ הדמעות הזה תכולתו, זורם אט אט ללא מעצורים ברקים לרוב ורעמים משל לכעסך זה התמים היורד כמטר של סיפורים ושוטף בחזקה את אזננו הקשובה. האמת שרציתי לענות לך להגיד לך שאני כאן אבל כל כך סמכתי עליו... שיכנס אחרי לבדוק אם הכל כשורה וכרגיל ראה אותך.... וענה לך.... שהוא כאן, שאת לא לבד ואז יצאת לא לפני שאמרת לו ``תודה`` - כן, למרות הכל את לא שוכחת להודות. ספיר, את מתוקה יונית