BEMYBESTFRIEND
New member
לסלוח על בגידה
שלום לכולם,
לפני כשנתיים הת3777אהבתי בידידה טובה שלי, והיא התאהבה בי. היה לה חבר באותו זמן, והיא אמרה לי לאורך הרבה זמן (עוד לפני שהצהרנו על ההתאהבות) שהיא הייתה רוצה לעזוב אותו. באישזהו שלב סיפרתי לה שאני מאוהב בה, והיא אמרה שהיא מרגישה כמוני. אחרי שדיברנו על זה כמה פעמים, היא אמרה לי שהיא רוצה להיות איתי, ואני אמרתי לה שגם אני רוצה, אבל שהיא חייבת להיפרד קודם מהחבר שלה.
היא אמרה שכך יהיה, אבל לבסוף כל הזמן דחתה את זה עוד ועוד. כל הזמן היו לה סיבות ותירצים, כשבתכלס המצב היה שהיא הייתה מבלה איתי יומיים, אחר כך איתו יומיים (ולמעשה הייתה שוכבת עם שנינו). היו המון ריבים תוך כדי, ופעם אחת אף קרה, שהיא הלכה ושכבה עם האקס שלה אחרי שעיצבנתי אותה (זה כבר היה בתקופה שהיא הפסיקה לשכב איתו).
המצב הזה נמשך שנה, עד שהחלטתי לחתוך. היינו פרודים למשך חודשיים, שלאחריהם היא הבטיחה לי שהיא מתנתקת ממנו סופית והביעה חרטה על ההתנהגות שלה. היא אמרה שהיא עשתה טעות שהיא לא חתכה את הקשר עם האקס מיד ולו יכלה להחזיר את הזמן אחורה, היא הייתה נתנקת קשר מיידית.
היא עברה לגור אצלי, והתנתקה ממנו כמעט לחלוטין.
מה שקרה, הוא שהאמון שלי בה נדפק לחלוטין והרבה מאוד פעמים בהמלך השנה הזו הייתי נוהג בה באגרסיביות פסיבית. אחרי שנה שלמה ככה, היא החליטה להיפרד ממני בגלל זה. היא אמרה שהיא לא מעוניינת להיות בקשר שבו מישהו חושב עליה שהיא אדם רע. זה ממש פגע בי, כי אני נשארתי איתה למרות כל מה שהיא עשתה לי, והיא לא הייתה מוכנה לעזור לי לפתח אמון כלפיה. היא אמרה שיש רק דרך אחת לפתח אמון, והיא שהיא פשוט תהיה מי שהיא ושאני צריך להחליט לבד שאני ר-ו-צ-ה לתת בה אמון. היא אמרה גם, שהיא לא מאמינה אי פעם באמת אאמין בה ושתמיד אחשוב שהיא אדם רע.
לי זה נראה כמו הטלת כל האחריות עליי. לי נראה שהיא חייבת לי מאמץ גדול יותר. אם אני הצלחתי במשך שנה שלמה לספוג השפלות, בגידות ושקרים כי אני אוהב אותה, אני חושב שלי מגיע שהיא תתאמץ בשבילי באותה המידה.
מה דעתכם? אתם חושבים שזו אחריות שלי למצוא את הכוחות להאמין לה?
יש בכלל סיכוי שאוכל אי פעם להאמין לה?
שלום לכולם,
לפני כשנתיים הת3777אהבתי בידידה טובה שלי, והיא התאהבה בי. היה לה חבר באותו זמן, והיא אמרה לי לאורך הרבה זמן (עוד לפני שהצהרנו על ההתאהבות) שהיא הייתה רוצה לעזוב אותו. באישזהו שלב סיפרתי לה שאני מאוהב בה, והיא אמרה שהיא מרגישה כמוני. אחרי שדיברנו על זה כמה פעמים, היא אמרה לי שהיא רוצה להיות איתי, ואני אמרתי לה שגם אני רוצה, אבל שהיא חייבת להיפרד קודם מהחבר שלה.
היא אמרה שכך יהיה, אבל לבסוף כל הזמן דחתה את זה עוד ועוד. כל הזמן היו לה סיבות ותירצים, כשבתכלס המצב היה שהיא הייתה מבלה איתי יומיים, אחר כך איתו יומיים (ולמעשה הייתה שוכבת עם שנינו). היו המון ריבים תוך כדי, ופעם אחת אף קרה, שהיא הלכה ושכבה עם האקס שלה אחרי שעיצבנתי אותה (זה כבר היה בתקופה שהיא הפסיקה לשכב איתו).
המצב הזה נמשך שנה, עד שהחלטתי לחתוך. היינו פרודים למשך חודשיים, שלאחריהם היא הבטיחה לי שהיא מתנתקת ממנו סופית והביעה חרטה על ההתנהגות שלה. היא אמרה שהיא עשתה טעות שהיא לא חתכה את הקשר עם האקס מיד ולו יכלה להחזיר את הזמן אחורה, היא הייתה נתנקת קשר מיידית.
היא עברה לגור אצלי, והתנתקה ממנו כמעט לחלוטין.
מה שקרה, הוא שהאמון שלי בה נדפק לחלוטין והרבה מאוד פעמים בהמלך השנה הזו הייתי נוהג בה באגרסיביות פסיבית. אחרי שנה שלמה ככה, היא החליטה להיפרד ממני בגלל זה. היא אמרה שהיא לא מעוניינת להיות בקשר שבו מישהו חושב עליה שהיא אדם רע. זה ממש פגע בי, כי אני נשארתי איתה למרות כל מה שהיא עשתה לי, והיא לא הייתה מוכנה לעזור לי לפתח אמון כלפיה. היא אמרה שיש רק דרך אחת לפתח אמון, והיא שהיא פשוט תהיה מי שהיא ושאני צריך להחליט לבד שאני ר-ו-צ-ה לתת בה אמון. היא אמרה גם, שהיא לא מאמינה אי פעם באמת אאמין בה ושתמיד אחשוב שהיא אדם רע.
לי זה נראה כמו הטלת כל האחריות עליי. לי נראה שהיא חייבת לי מאמץ גדול יותר. אם אני הצלחתי במשך שנה שלמה לספוג השפלות, בגידות ושקרים כי אני אוהב אותה, אני חושב שלי מגיע שהיא תתאמץ בשבילי באותה המידה.
מה דעתכם? אתם חושבים שזו אחריות שלי למצוא את הכוחות להאמין לה?
יש בכלל סיכוי שאוכל אי פעם להאמין לה?