והנה עוד פיוט לכבוד הברית...
בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ יֶלֶד הַיֻלָּד יִהְיֶה בְסִימַן טוֹב יִגְדַּל וְיִפְרַח כְּמוֹ גַן רָטֹב יַעֲלֶה וְיַצְלִיחַ וְיִנָצֵל מִקָּטוֹב אָמֵן כֵּן וְכֵן יַעֲשֶׂה יְיָ בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ חֵלֶק יֻתַּן לָנוּ בַנְּעִימִים וּבְיָמָיו נַעֲלֶה לְשָׁלֹש רְגָלִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים לְבֵית יְיָ וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ זְכֹר רַחֲמֶיךָ וְדַם הַבְּרִית וּפְקֹד אֶת צֹאנְךָ צֹאן הַשְּׁאֵרִית עַל יַד מְשִׁיחֶךָ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ נְבִיא יְיָ בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ הַיֶּלֶד הַזֶּה יִזְכֶּה לְמִילָתוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ יִרְאוּ חֻפָּתוֹ הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ יִזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ על הפיוט: אֵם כל ההתחלות והתקוות היא לידתו של אדם. מעשה הברית קושר את התינוק אל הקב"ה מלידתו, והוא מסמן את הברית היותר עמוקה ורחבה של הקשר הנצחי בין עם ישראל לקב"ה. על פי המדרש דם ברית המילה הוא זכר וסימן לגאולה. בזכות דם זה נגאלו ישראל ובזכותו הם עתידין להיגאל. על הפסוק מיחזקאל (טז, ו) - וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, אומר המדרש: "ואומר לך בדמיך חיי, ואומר לך בדמיך חיי. ר' אליעזר אומר, וכי מה ראה הכתוב שני פעמים בדמיך חיי, אלא אמר הקב"ה, בזכות דם ברית מילה ובזכות דם פסח נגאלו ממצרים, ובזכות דם ברית מילה ובזכות דם פסח אתם עתידים להגאל בסוף מלכות רביעי" (פרקי דרבי אליעזר, כ"ח). בפיוט זה, המושר בברית המילה בקרב יהודי מרוקו, מבטא הפייטן את תקוותו לגאולתו של הרך הנולד ולגאולתו של עם ישראל. גאולת הפרט, היחיד, וגאולת הכלל. מבקשים ממלאך הברית – הוא אליהו הנביא, המגיע לפי המסורת לכל ברית – שימהר לבוא ולבשר את גאולת ישראל. לשמיעת הפיוט כנסו ללינק המצורף מטה.