לנסיכת השחף

[התמימה]

לנסיכת השחף

קודם כל- איפפפההה אתתתתת??? מה קורה? חוץ מזה רק רציתי להעיר בפנייך שמשהו גורם למצב של הפרעות אכילה, אצלי שאני הגעתי למצב של אנורקסיה כמעט בנסיון לגרום להם לשים אלי קצת לב, זה לא הצליח כמובן, אבל חברות שלי נלחמו עלי, כמו שאמרתי יש כזה דבר גם אנשים שלא יפגעו... לוקח זמן עד שהם מגיעים אבל בסוף הם מגיעים. בגלל זה אני חושבת שהגעת למצב של בולימיה שזה דרך אגב מה שקורה לאותה חברה, ומסיבה נורא מוזרה- רק כשהיא בבית. כלומר הבית הוא זה שגרם לי ולה לפתח הפרעת אכילה.

 

[נסיכת השחף]

לתמימה....

אני פה בבית......לומדת ובכל רגע פנוי נכנסת לצ`ט או לאיי סי קיו. אני לא בולמית או אנרוקסית.....קוראים את זה לפי איך שאני נראית ויחסית גם לפי המספר משקל. אני לא עושה דברים בשביל צומי את הצומי שלי אני יודעת לקבל בדרכים אחרות כשאני רוצה אותו. ולצערי אני מקבלת אותו הרבה ובעיקר לרעה. הייתי שמחה אם היו מניחים לי לנפשי. את ההקאות שלי אני לא מקיאה במטרה לרזות אלא כדי להעיף ממני את ההרגשה הנוראית זה מעמעם אותה ואני לא מקיאה בד``כ בחוץ פשוט כי אני מפחדת שיתפסו אותי ופה כשאני לבד אני חופשייה. כשאני רוצה לרזות אני פשוט לא אוכלת ועושה טונות של ספורט עד שאני מתמוטטת ומרגישה שזה מספיק כרגע. תתחברי או תשאירי לי הודעה באייסי...משום מה אני שולחת לך הודעות ואת כנראה לא מקבלת שלך שחף

 

[גיל.]

כשאת אומרת

``הייתי שמחה אם היו מניחים לי לנפשי``, את מתכוונת למשפחה? או אלינו?... את מתייחסת אל עצמך בצורה איומה! את מענישה את עצמך על מה שההורים שלך עושים לך! את שונאת את עצמך בגלל שזה מה שהכניסו לך לראש! את מפחדת לקבל עזרה מאנשים שאכפת להם כי את כבר לא סומכת על אנשים! המשפחה שלך עושה לך פשוט רע!!! אני מצטער על הנימה והצורה שזה נכתב בה, אני מקווה שלא הרחקתי אותך או פגעתי בך. פשוט באמת אכפת לי ממך! אני לא אומר את זה סתם! כל כך כואב לי לקרוא את האופן שבו את מתארת את החיים שלך ולא עושה שום דבר כדי לצאת מזה! שחף, את שווה הרבה יותר ממה שאת מאמינה, חושבת ומדמיינת! את אדם שלם ומלא בזכות עצמך ולא בגלל שהמשפחה שלך מגדירה אותך באופן מסויים! שחף, בשבילך!!! צרי קשר עם היועצת, עם מורה, עם מישהו מוסמך ותספרי לו מה קורה!!! אל תסתירי כלום!!! הגיע הזמן לדאוג לעצמך! לא למשפחה שלך שפוגעת בך!!! שוב, שחף, אני מקווה שלא נפגעת, אבל אני משתדל להיות הכי ישיר שאפשר. תמיד! זה ה``חזון`` שלי לגבי הדרך לנהל את הפורום ובזה אני חושב שאני מייחד אותו מהרבה פורומים אחרים. אני לא הולך סחור סחור ולא מספר סיפורים על ``אנחנו איתך, תהיה חזק``. אני מאמין בדרך הישירה. אז נכון, אנחנו איתך! את צריכה להיות חזקה, אבל אני אומר לך מה לדעתי עלייך לעשות עם הכוח הזה!!! צאי מהמקום הזה שהורס אותך!!! אם את לא רוצה, לפחות תדאגי שתלכו לטיפול משפחתי! אם הם לא רוצים ללכת לטיפול, את יכולה, לא בגלל שמשהו לא בסדר איתך, אלא בגלל שהמשפחה שלך כל כך עיוותה לך את דרך החשיבה שאת צריכה עזרה בלחזור לחשיבה בריאה בשבילך! אני משתדל לעשות כאן מה שאני יכול, כנ``ל לגבי שאר המשתתפים. אבל אנחנו מגיעים איתך עד לרמת הרשת (אלא אם כן יצרת קשר מעבר לרשת עם מישהו/י?...). שחף! אני מאמין שאת יכולה לעשות את זה!!! אם את לא יודעת איך, שלחי לי מייל ואני מבטיח להסביר לך! ב-ה-צ-ל-ח-ה !!! גיל.

 

[נסיכת השחף]

אין לי שם....אז פשוט תגובה

מתכוונת למשפחה ולחלק גדול מהאנשים בבי``ס.....מה הקשר אליכם אם הייתי רוצה שתניחו לי לא הייתי מדברת איתכם או מגיבה ..... אני לא אעשה דבר כזה כי אני אוהבת אותם הם לא פוגעים בי כל כך ולא מתעללים זאת אני הדפוקה בסיפור הזה אני אפיול לא יודעת אם זה כזה רציני אולי אני עושה את זה לכזנ אולי הכל...... כמו שאני מרגישה אשליה לא אמיתי רחוק ממני הכל מבולבל ומוזר

 

[אילונה הבוכיה]

לנסיכת השחף... דווקא את כן...

לנסיכת השחף. צר לי ליהיות זאת שתנפץ לך את האשליה אבל את כן בולמית. רק לידיעה בולמיה לא נמדדת רק במשקל או במספר וזה בטח לא המאפיין העיקרי שלה. בולמיה זה בעיקרון מעגל של אכילה והיטהרות, ואם תקראי את ההודעה שלך שוב, תשימי לב שיש לך בדיוק את המאפיין הזה. אכילה ואחר כך היטהרות על ידי הקאה, ספורט. ולפעמים היטהרות בלי אכילה, צום ואחריו היטהרות, שזה גם מאפיין של בולמיה, ובכלל התעסקות אובססיבית עם אוכל והסובב אותו. התקוה היא שאפשר לצאת מזה. פורום וירטואלי לא מספיק. זה אולי ישפר לך קצת את ההרגשה, אבל לא יסלק את ההרגשה הנוראית. זה אמנם מעמעם אותה, כי יותר קל להתעסק באוכל ובהקאות, או להתיש את עצמך בספורט, אבל זה לא יעלים אותה, ואם לא תתמודדי עם ההרגשה הנוראה במקור, לא תיפטרי מהעיסוק הזה אף פעם. כדי להיפטר ולהתמודד עם ההרגשה הנוראית הזאת יש דרך אחת קשה ומפרכת, דרך של טיפול אישי משולב בטיפול דיאטטי, שבו עובדים תכלס, לא על הסימפטום, אלא באמת על מה שהוא מנסה להסוות - הפחדים, החרדות, הדיכאון או כל תחושה אחרת שקיימת אצלך.ואז פורומים של תמיכה בהפרעות אכילה או של להרגיש טוב יכולים להוות גב מצוין, ועוד משענת שיכולה לעזור, אבל הם לא העיקר, הם רק התוספת. וגיל - סליחה שאני מעלה את זה בפורום הזה, שהוא לא כל כך שייך, אבל היה לי קשה להתעלם מההודעה הזו. אילונה.

 

[גיל.]

ההתנצלות מיותרת!

כמו שכבר כתבתי, הפורום מטפל בכל הפרעה, לא רק בדיכאון! הרגשה טובה היא המטרה של כולנו! לא נדחה אף אחד שמרגיש מצוקה מאיזו סיבה שלא תהיה. אנחנו כאן כדי לעזור! פורומי התמיכה הספציפיים ממלאים תפקיד חשוב, אבל אנחנו נותנים איזשהו ערך מוסף של טיפול, כך שלא באנו להחליף אותם, אלא בנוסף להם. תודה על מה שכתבת, גם אני חושב שאת צודקת.

 

[אילונה הבוכיה]

תודה...

לגיל היקר, תודה על ההבנה, ועל הסובלנות והמקום, ראוי להערכה. לילה טוב. אילונה.

 

[נסיכת השחף]

אילונה הבוכיה....בולמיה?!

זה לא בולמיה. וההקאות הופכות למרווחים רחוקים יותר ויותר. אני לא אוכלת ומקיאה להקאות שלי אין שום קשר לאוכל שלי. ההרגשה הכאב השיחרור ה.........כל זה מה שטוב יל איתו אין שום מטרה אחרת נכון שבאותו זמן אני שמחה להרזות. בקשר לטיפול אתם יודעים מה התשובה שלי שחף כואבת