"לנסות בלי"

[יעל גגג]

"לנסות בלי"

הבן שלי - בן 7, כיתה ב'.
לוקח ריטלין מהחודש האחרון של שנת הלימודים הקודמת.
כיתה א' עברה בהערות אין ספור, פרסים, סנקציות, דיבורים והסברים - והכל כדי לנסות למנוע את הפטפטת, ההפרעות בכיתה המוסחות וחוסר ההקשבה בשיעורים.
מרגע שהתחלנו ריטלין הילד פורח בכיתה, מרגיש כאחד הילדים.

בזמן האחרון הוא מדבר מדי פעם על כך שהוא רוצה לנסות ללכת לביהס בלי הריטלין.
הבוקר הוא ממש רצה את היום הזה כיום נסיון ולא רצה לקחת את הכדור.
בסופו של דבר אחרי דברי שכנוע שלי הוא התרצה.

מה דעתכם על נסיון כזה?ֿ
אני פוחדת שהוא יופתע ויבהל מההתנהגות של עצמו. אני פוחדת שהחזרה להתנהגות הקודמת תעשה לו לא טוב, גם אם זה לבוקר אחד.
הצעתי שאולי אתן לו את הכדור בשקית נילון קטנה והוא יקח לבד אם ירגיש שצריך, אבל הוא שלל את הרעיון.
מה דעתכם?

 

[ציפי קוברינסקי]

אני בעד

אני מאד מאמינה בלתת לילד להיות שותף, בהתאם לגילו.
בדרך זו הוא לוקח יותר אחריות. אפשר אפילו להחמיא לו על שהוא רוצה לבדוק מה הוא יכול לעשות בכוחות עצמו.
בקשתו אינה מוגזמת אלא בגבולות ההגיון, הוא לא ביקש להפסיק לקחת את הריטלין בכלל.
התנסויות כאלו אפילו יכולות להועיל לו כי כשיתבגר הוא הרי יבחר מתי הוא נזקק לכדור.
אבל, הייתי עושה זאת לאחר הכנה, כדי שהילד לא יבהל: בחרו יום לימודים קצר יותר שאין בו שינויים, הסבירי לו שזה נסיון חד פעמי , יידעי מראש את המורה ובקשי ממנה לתת לו משוב בסוף היום ולא בפני הכתה
אני חושבת שרמת האמון ביניכם תגדל כתוצאה מההתנסות והוא ירגיש שאת מכבדת את הבקשות שלו.
מה שיעזור לו לכבד את הבקשות שלך...

 

[יעל גגג]

ציפי, אני רוצה לומר תודה על התשובה

המושקעת שקבלתי.
אני מאד מתחברת לדרך המחשבה שלך, בכל מני סיטואציות שאני קוראת פה בפורום, ונעים לי ומלמד לי לקרוא את הדברים שאת כותבת פה.

באופן ספציפי לעניין זה, אני אעשה זאת. כפי הנראה אקח את יום שישי. ואדבר עם המורה.
האם נכון לומר לילד, שאם הוא מרגיש שהוא צריך את הכדור שיבקש מהמורה שתתקשר אלי ואגיע עם כדור או שלתת לו להתמודד עם העניין במשך כל הבוקר?

 

[ציפי קוברינסקי]

מה נכון לומר

קשה לי קצת עם המילה ״נכון״ כי באמת אין משהו נכון לכולם ונכון תמיד.
לגופו של עניין, אני קוראת בין השורות את החששות שלך וכנראה הן מבוססות על הקשיים בעבר שהובילו אתכם לאבחון.
עם זאת, בנך ביקש להתנסות איך זה בלי ריטלין ליום אחד... לא שנה ולא חדש ואפילו לא שבוע...
יום אחד בחייו של ילד לא יחזירו אותו אחורה, ואת מקבלת שיעור לחיים כיצד לשחרר שליטה
מנסיוני האישי והמקצועי זה אחד האתגרים הכי קשים להורים לילדים לקויי קשב שהוריהם השקיעו כל כך הרבה בלעזור להם.
אבל תפקידנו, לדעתי, להכין אותם לחיים ולעביר אליהם את האחריות בשלבים תואמים להתפתחותם.
בנוסף חל איסור על המורים לתת לילדים כדורים או לבקש שיקחו.
מה שחשוב הוא להגיע להסכמה עם הילד ולא לחשוש לוותר לפעמים
עדיין את נשארת האחראית והמחליטה מה יהיה בהמשך

 

[יעל גגג]

שוב תודה. אך לצערי בינתיים חלו תמורות

לא חיוביות.
אני עצמי מרגישה בשבוע שבועיים האחרונים עליה משמעותית במידת האנרגיות שלו בשעות אחהצ, בבית הוא מאד רגוע מול איפד או מול טלוויזיה, אבל כשאנחנו יוצאים הוא מוציא אנרגיה במידה כזו שגם החברים לא תמיד עומדים בקצב.
היום בבואי לאסוף אותו בביהס, עדכנה אותי המורה שחל שינוי בשבוע שבועיים האחרונים הוא החל לפטפט ללא הפסקה מוסח ולא מרוכז.
כעת אני מחכה לשוחח עם הרופא ולשמוע מה אפשר לעשות מבחינה תרופתית. ומיד אוסיף שאלה בשרשור עצות מומחי הפורום.

 

[ציפי קוברינסקי]

שינויים

כעת אני מבינה למה את חוששת כל כך להסכים לוותר על הכדור אפילו ליום אחד.
והתייעצות עם הרופא מתבקשת
הרגיעה מול האייפד והטלביזיה לא דורשת מהילד שליטה עצמית, ברגע שהנושא מעניין והמכשיר מנטרל הסחות דעת קל לו יותר.
יתכן והוא צריך שינוי תרופתי ויתכן גם שהוא צריך גם להשקיע מאמץ ולצורך שני הפרמטרים חשוב שיתוף הפעולה שלו.
היענות לבקשתו יכולה לעזור לך לרתום אותו לשיתוף פעולה.
יש ילדים שמונעים (מלשון הנעה) מתחושת הכוח, ויתכן שגם זו הסיבה. אם תקראי את הספר פריצת דרך במוטיבציה של ריצ׳ארד לאבוי, תמצאי שם את ההמלצה שלו לתכנן מראש את הויתורים שלנו ההורים כך שנספק לילד את התחושה הזו אבל בחוכמה.

 

[יעל גגג]

פריצת דרך במוטיבציה - תודה על ההמלצה

אתמול לקחתי את הספר בספריה. זה ספר שאף שורה בו לא מבוזבזת, מכל שורה לומדים משהו.
אמנם רק אתמול התחלתי לקרוא את הספר אבל שמחה מאד שקבלתי את ההמלצה, אני בתחושה שהכתוב בספר יכול מאד לתרום להבנה שלי ולרעיונות כיצד לנהוג.
תודה לציפי על ההמלצה.

ואשמח אם יענו לי במסגרת יעוץ המומחים, על השאלה שכותרתה "שינוי התנהגותי בביהס וגם בבית" היא מתייחסת לאספקט מעט שונה מזה שדובר עליו בשרשור הזה.

תודה

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

לנסות בשיתוף

דברי איתו על השפעת התרופה, ובמה היא עוזרת.
תבחרי יום שיהיה יותר קל ( שישי?)
וכדאי גם לדווח למורה, כך שאם יהיה לו קשה מדיי יוכל להתקשר

 

[יעל גגג]

תודה על התשובות. ננסה.