לניקיטה

לניקיטה

ניקיטה אינך יודעת מי אני. איני יודעת מי את. במקרה ממש ראיתי משהו שכתבת פה פעם, לא מזמן. אני זוכרת את ליבי מגביר פעימותיו, את נשמתי נעתקת.. איני יודעת להסביר. והיום, נזכרתי בך.. ואיני יודעת למה. אז קראתי כמה מדברייך האחרונים והתרגשתי ובכיתי ונפעמתי ונדהמתי ורציתי.... רציתי כל-כך לומר לך זאת. רציתי כל-כך לדעת מי נמצאת מאחורי המילים הנפלאות הללו, מאחורי המחשבות הללו. מאחורי הרגש הנדיר. האשה בלבן.
 

loveyou4

New member
לך האישה בלבן...

ראי אולי באורח פלא את ניגון מילותייך, יפי כתיבתך, שימי לב לרגישותך, ים אהבתך. מזדהה אני איתך, גם יודע אני למה, אך ראי במו עינייך, את מקור דימעותייך. קראי אותה שוב, התמקדי במרגש, וכך אולי אף בדייקנות, תוכלי ללמוד אותה טוב יותר אפילו מנקיטה עצמה, אך הכי חשוב ללמוד על עצמך, על מפתחות ליבך, כי מילות נקיטה ``חפרו`` בליבך. והינם מפתחות לשימושך הפרטי, לגשת לדלת, להכניס שם מפתח, לסובב שם מעט, אל האור המופלא הדלת נפתחה....ותחשבי על כך....ויחשבו כולם...מדוע זה פלא, מתרגשים אנו כל כך.
 
למעלה