לניצת ולכולנו
ראשית ניצת, אני מאושר לשמוע ש"ההר הוליד עכבר". רק מה? אני מבקש שבפעם הבאה תמנעי מלגנוב זכויות יוצרים. מי השתמש במילותיו של מי? אה? אני או את?
ובנימה יותר רצינית. אחרי שניקית את השולחן ואבק הדרכים קצת ירד (סתם השתרבבה לי איזו שורה משיר), בואי ונחשוב רגע על מה שהיה לנו כאן. כתבת הודעה נמהרת. החברות והחברים מיהרו להגיב. רב התגובות היו בנוסח של: בן זונה ושילך לו לאלף עזאזל ושאר ירקות. היו רק מעט צדיקים בסדום. את את החיבוקים ואהבה שלך קיבלת, אבל מה איתו? מה עם אותו הבחור שרואה, או לא רואה (וזה בכלל לא משנה) את מה שנכתב עליו?? לפני כשלשה שבועות קיבלתי כאן הודעה קשה וחריפה. ולמרות שאני אנונימי ומה כ'פת לי בעצם (כי אף'חד לא מכיר אותי), ראיתי צורך להגיב בכדי למנוע את המשך רצח האופי. אני חושב שבחלקו הצלחתי... אולי. בואו כולנו (כולל אותי) ונלמד מהסיפורים האלה קצת לקח. בואו נמנע מיד קלה על המקלדת. בואו ולא נחרוץ דין מהר מדי. בואו ונספור עד עשר לפני שאנו שופטים מישהו. יש אמרה ידועה (שהסתובבה נדמה לי גם בפורום הזה). "תרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך". אז בואו ונשנה אותה קצת ונאמר: "תכתוב כאילו כולם קוראים ומכירים אותך ובמיוחד נשוא ההודעה". ולסיום: נהנה מהפורום ומכם ונמשיך להיות יחד.
ראשית ניצת, אני מאושר לשמוע ש"ההר הוליד עכבר". רק מה? אני מבקש שבפעם הבאה תמנעי מלגנוב זכויות יוצרים. מי השתמש במילותיו של מי? אה? אני או את?
