לנו יש מסורת
כל שנה, בערב יום הזיכרון נפגשים בטקס של "הצופים". כולם, מכל הגילאים, מגיעים לשכונת ילדותינו, מכל קצוי הארץ. רואים ביחד את הטקס, זוכרים את אלו שאינם, בוכים, מדברים, מספרים על החיים, פוגשים את הבעלים, את החברים, את הילדים. יושבים ומדברים שעות אחרי הטקס... כמה שאני רוצה עכשיו להיות שם, איתם. ולא רק לראות את הטקס בטלוויזיה. לבד.
ולכל אלו שאינם - יהי זיכרם ברוך
כל שנה, בערב יום הזיכרון נפגשים בטקס של "הצופים". כולם, מכל הגילאים, מגיעים לשכונת ילדותינו, מכל קצוי הארץ. רואים ביחד את הטקס, זוכרים את אלו שאינם, בוכים, מדברים, מספרים על החיים, פוגשים את הבעלים, את החברים, את הילדים. יושבים ומדברים שעות אחרי הטקס... כמה שאני רוצה עכשיו להיות שם, איתם. ולא רק לראות את הטקס בטלוויזיה. לבד.