יקותיאל, לא נשאר לי הרבה מה להוסיף
מעבר למה שכתבו כאן שתי עמיתותי היקרות. אולי רק, שכדאי לחשוב על לארגן את הבית באופן כזה שדברים באמת חשובים לא יהיו בהישג ידו של בנך. אחרי שתגמרו לארגן כך את הבית, תגלו שיש מעט דברים חשובים שאין ברירה, אבל הם כן ישארו בהישג יד של הקטן הפעיל. אנחנו העלנו למעלה את כל המכשירים החשמליים (טלוויזיה, וידאו וכו´), המטבח מאורגן כך שבארונות למטה יש רק פלסטיקים וסירים, ספרים חשובים נמצאים במדפים למעלה וכו´. כך שמה שהילדים שלי מגיעים הם דברים שהם לא יכולים להרוס - ואם נהרסו בכל זאת - לא קרה שום דבר. הדבר היחיד שכן נשאר למטה הוא מכשיר הסטריאו ועליו אנחנו מתעקשים. אסור לאיתמר (בן שנה) לגעת בו בשום מקרה. הרעיון הוא לצמצם את מספר הפעמים שאומרים "לא!" לילד מצד אחד, מצד שני, שהוא עדין יוכל לשחק בחופשיות בבית. לא ציינת בתשובתך אם הוא הורס דברים בבית או משחקים שלו. אם מדובר על דברים בבית - אז הפתרון נמצא בתשובתי כאן, למעלה. אם מדובר בצעצועים שלו, אז תנו לו דברים שאפשר לפרק אותם. כמו שלימור ציינה כאן - טלפון ישן, מקלדת מחשב שאף אחד לא משתמש, בובות ישנות ותשתדלו להמנע מצעצועים חדשים ויקרים שיגרמו לכם כאבי לב. אפשרות נוספת היא, אם מקבלים צעצוע חדש ויפה שאתם לא רוצים שיפורק לגורמים - פשוט תהיו איתו בזמן שהוא משחק איתו ותראו לו איך לשחק עם המשחק בעדינות ונכון (בסה"כ ילד בן שנתיים כבר מבין מה מדברים אליו). כשהוא מסיים לשחק - תכניסו את המשחק למקום שבו אין לו גישה אליו, כך שלא יוכל לפרק אותו. מקוה שעזרתי... לא נתת כל כך הרבה פרטים על מה שקורה, וקצת קשה לענות כך. אם אנחנו לא בכיוון בכלל - תגיד לנו, תספר יותר, וננסה לעזור מכיוונים אחרים.