Haim raveh
New member
למרחפים - חשוב! קובי רבנו וחיים רוה
ביום שישי האחרון , לאחר דיבורים של כשנה וחצי בין קובי וביני ,הזמן חלף ואם איני מדייק זה ממש לא חשוב. החשוב , שבזמן שקבענו במנחת הדרים , אצל מיקי הגענו. מה זה הגענו ? הגענו יחד , קובי ברכבו ואני במטוס שלי. האחריות חולקה בין קובי וביני. על קובי היה לתאם יום ושעה ועלי להטיס את המטוס.הגענו בדיוק בו זמנית למנחת . "בז" קטן מעל רכבו היה ה"בוקר טוב" נחתי, קצת דיבורים , הסבר לנתיב ו"יאללה" נותנים גז וממריאים. בצומת עירון אנו נתקלים ב"ראלי חרמון אילת" ולא במקרה אלא ביודעין מראש. ניר בן ארי אשר משמש כמנכ"ל אצלי במפעל גם כן השתתף ונהג בג'יפ סופה . והנה אנו מזהים אותו , מסתובבים , רודפים אחריו ומעריכים את מהירותו [ על כביש ] בכ-150 קמ"ש . בדיעבד ולאחר שיחה עם ניר הסתבר שבקטע הזה לה היו לו בלמים , כי צינור שמן הבלמים נשבר והוא עצר רק עם בלם היד . אנו ממשיכים לרמות מנשה , צומת מגידו , עפולה ולתבור. רואים 2 מצנחים באוויר, מתקרבים, אך לא בצורה שיכולה להביא את מערבולות האוויר של המטוס אל המצנחים . קובי ואני נזכרים ששכחנו לבקש ממיקי מכשיר קשר כדי לידע ולהרגיע את המרחפים. מתקרבים אל העמדה וקובי די מתרגש . פתאום וכצפוי לי, עושים לנו תנועות של " תלך מפה" . אנו מבינים את המרחפים ומשוחחים בננו ומבינים כי אילו ידעו שהטייס זה אני והנוסע וזה החשוב ! הוא קובי רבנו היו קופצים משמחה ומנופפים לנו באהדה . אבל, "פישלנו " לא לקחנו קשר וגם לא הודענו מראש על ביקורנו ולכן לאלצנו להסתלק מהר . פה זה הזמן והמקום . בהתקרב מטוס לעמדות שלנו, קצת סבלנות קצת פרגון לסקרנים זרים , לא יזיקו . נכון שלא כל מטוס המגיע לעמדות שלנו מבין ויודע את המשמעות והסכנה שהם יכולים ליצור. אבל ....תפרגנו . בתמונה המצורפת אתם רואים את המטוס שבו טיילנו . ועוד , תלמדו את צבעי המטוס וכאשר אני מבקר אתכם מהאוויר נא לא לפחד , גם אני יודע כמוכם היכן לא לטוס ויודע איך להשאיר את חופותיכם במצב הרצוי [פתוחות ולא מתקפלות] . מהתבור למצוק הארבל , כמה סיבובים סביבו , עמק הבטיחה , הירדן ויובלו בכניסתו לכנרת , הצד המזרחי של הכנרת שבו קובי נזכר בנשכחות איך גלש עם הגלשן באזור. פותחים מנוע ומטפסים לעמדת מבוא חמה , בדרך פוגשים בתרמיקה מסתובבים בה כדי לצבור גובה על "חשבון הטבע" עם פחות זיהום אוויר . העמדה ריקה . ממשיכים לכוון צמח , יבנאל , התבור מצידו המזרחי , מעל עפולה עילית , עוקפים את מגידו ממזרח , כניסה לוואדי ערה . קובי צמא , מזג האוויר מחותכת ,חם מאוד ולח , אני מנסה להשקות אותו מהבקבוק , "כמעט מנפח " את השפה העליונה ממכה של הבקבוק , אבל לא פוגע בו . ניסיון שני , אני מחזיק את הבקבוק ואת סנטרו יחד, כדי שלא תהיה תנועה יחסית בין הבקבוק והפה ומצליחים . "פספסתי ", הייתה לי " הזדמנות " לשבור לו את השיניים ולא ניצלתי אותה , אולי בפעם הבאה . אנו ממהרים למנחת הדרים כי , אני הרי ידוע כחסר אחריות , הודעתי למצפים לנו על הקרקע כי הטיול ייקח שעה ושלשת רבעי וחזרנו אחרי שעתיים וחצי . את האשמה לאחור אני מטיל על קובי ומסיר אחריות מעצמי כי קח נוח לי. מה עוד? קובי תודה שנתת לי טיול נעים בחברתך !!! לקובי אמרתי " זו הטיסה הראשונה שלנו , אך לא האחרונה " ! וחסר לקובי שלא יעמוד בהסכם. הוא מתאם , אני מטיס ! חיים רוה
ביום שישי האחרון , לאחר דיבורים של כשנה וחצי בין קובי וביני ,הזמן חלף ואם איני מדייק זה ממש לא חשוב. החשוב , שבזמן שקבענו במנחת הדרים , אצל מיקי הגענו. מה זה הגענו ? הגענו יחד , קובי ברכבו ואני במטוס שלי. האחריות חולקה בין קובי וביני. על קובי היה לתאם יום ושעה ועלי להטיס את המטוס.הגענו בדיוק בו זמנית למנחת . "בז" קטן מעל רכבו היה ה"בוקר טוב" נחתי, קצת דיבורים , הסבר לנתיב ו"יאללה" נותנים גז וממריאים. בצומת עירון אנו נתקלים ב"ראלי חרמון אילת" ולא במקרה אלא ביודעין מראש. ניר בן ארי אשר משמש כמנכ"ל אצלי במפעל גם כן השתתף ונהג בג'יפ סופה . והנה אנו מזהים אותו , מסתובבים , רודפים אחריו ומעריכים את מהירותו [ על כביש ] בכ-150 קמ"ש . בדיעבד ולאחר שיחה עם ניר הסתבר שבקטע הזה לה היו לו בלמים , כי צינור שמן הבלמים נשבר והוא עצר רק עם בלם היד . אנו ממשיכים לרמות מנשה , צומת מגידו , עפולה ולתבור. רואים 2 מצנחים באוויר, מתקרבים, אך לא בצורה שיכולה להביא את מערבולות האוויר של המטוס אל המצנחים . קובי ואני נזכרים ששכחנו לבקש ממיקי מכשיר קשר כדי לידע ולהרגיע את המרחפים. מתקרבים אל העמדה וקובי די מתרגש . פתאום וכצפוי לי, עושים לנו תנועות של " תלך מפה" . אנו מבינים את המרחפים ומשוחחים בננו ומבינים כי אילו ידעו שהטייס זה אני והנוסע וזה החשוב ! הוא קובי רבנו היו קופצים משמחה ומנופפים לנו באהדה . אבל, "פישלנו " לא לקחנו קשר וגם לא הודענו מראש על ביקורנו ולכן לאלצנו להסתלק מהר . פה זה הזמן והמקום . בהתקרב מטוס לעמדות שלנו, קצת סבלנות קצת פרגון לסקרנים זרים , לא יזיקו . נכון שלא כל מטוס המגיע לעמדות שלנו מבין ויודע את המשמעות והסכנה שהם יכולים ליצור. אבל ....תפרגנו . בתמונה המצורפת אתם רואים את המטוס שבו טיילנו . ועוד , תלמדו את צבעי המטוס וכאשר אני מבקר אתכם מהאוויר נא לא לפחד , גם אני יודע כמוכם היכן לא לטוס ויודע איך להשאיר את חופותיכם במצב הרצוי [פתוחות ולא מתקפלות] . מהתבור למצוק הארבל , כמה סיבובים סביבו , עמק הבטיחה , הירדן ויובלו בכניסתו לכנרת , הצד המזרחי של הכנרת שבו קובי נזכר בנשכחות איך גלש עם הגלשן באזור. פותחים מנוע ומטפסים לעמדת מבוא חמה , בדרך פוגשים בתרמיקה מסתובבים בה כדי לצבור גובה על "חשבון הטבע" עם פחות זיהום אוויר . העמדה ריקה . ממשיכים לכוון צמח , יבנאל , התבור מצידו המזרחי , מעל עפולה עילית , עוקפים את מגידו ממזרח , כניסה לוואדי ערה . קובי צמא , מזג האוויר מחותכת ,חם מאוד ולח , אני מנסה להשקות אותו מהבקבוק , "כמעט מנפח " את השפה העליונה ממכה של הבקבוק , אבל לא פוגע בו . ניסיון שני , אני מחזיק את הבקבוק ואת סנטרו יחד, כדי שלא תהיה תנועה יחסית בין הבקבוק והפה ומצליחים . "פספסתי ", הייתה לי " הזדמנות " לשבור לו את השיניים ולא ניצלתי אותה , אולי בפעם הבאה . אנו ממהרים למנחת הדרים כי , אני הרי ידוע כחסר אחריות , הודעתי למצפים לנו על הקרקע כי הטיול ייקח שעה ושלשת רבעי וחזרנו אחרי שעתיים וחצי . את האשמה לאחור אני מטיל על קובי ומסיר אחריות מעצמי כי קח נוח לי. מה עוד? קובי תודה שנתת לי טיול נעים בחברתך !!! לקובי אמרתי " זו הטיסה הראשונה שלנו , אך לא האחרונה " ! וחסר לקובי שלא יעמוד בהסכם. הוא מתאם , אני מטיס ! חיים רוה