למקסם (to maximize) ובעברית?

[גרי רשף]

לא מדוייק

האקדמיה אינה אוסרת ואינה מגנה שימוש במילים לועזיות. מדי פעם מציעים חלופות (אלטרנטיבות..) בעברית שחלקן מתקבלות וחלקן לא, אבל בכל מקרה: אין כל פסול במלה טלפון, רק.. שהיא עדיין אינה בעברית! כלומר- אם מישהו חשב שמה שהאקדמיה ללשון עברית עושה זה "לחנך" אותנו לומר שחרחוק במקום טלפון- הוא טועה. הוא טועה גם מפני שהמונח שחרחוק לא הוצע על ידה (למיטב ידיעתי), וגם מפני שתפקידה להציע חלופות עבריות. להציע ולא לכפות: ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו.

 

[משה מעוז]

למה התכוונת לא מדוייק ?

אני דווקא הבאתי את הטלפון כדוגמא לכך שהאקדמיה ללשון עברית מאמצת מילים לועזיות ומעברתת אותן (אם כי משתדלת במידת האפשר לא לעשות כן ) מצרף כאן אתר עם התייחסות האקדמייה ללשון עברית לסוגייה זו

 

[גרי רשף]

אדייק מעט יותר בניסוחי..

מילים כמו "פולמוס" גויירו לחומרה עד כדי כך שבצרוף אותיות השימוש וכל"ב הדגש שבראש המילה נעלם ויש לומר (למשל) "אני בְּפוּלמוס איתך" (BeFulmus), למרות שהמילה היוונית המקורית נכתבה ב-P. ברור שלא יעלה על הדעת לומר "העברתי את התמונה מנגטיב לְפוֹזיטיב" (LeFozitiv)..

מילים שמופיעות במשנה או בתנ"ך הן מילים עבריות לכל דבר, גם אם מקורן ביוונית/ לטינית/ מצרית/ פרסית/ סנסקריט; וכך הן גם מסומנות במילון (שימו לב שבמילון אבן שושן יש ליד כל מילה סימון קטן המציין אם מדובר במילה מקראית, משנאית, מימי הביניים, מהעת החדשה, או בינלאומית). המילה פולמוס מסומנת כמילה משנאית, והמילה טלפון כמילה בינלאומית. בימי התנ"ך והמשנה לא היתה אקדמיה, לא עשו עניין ממילים לועזיות, ולאחר 2000 שנה הן קיבלו אזרחות מלאה, בניגוד למילים לועזיות מודרניות שנמצאות עם אשרת שהיה זמנית.. הערה: כל מילה, לועזית כעברית, ברגע שהיא מוטית (=הטיה) היא נוהגת לפי כללי ההטיה בעברית. למשל- לטלפֵּן (LeTalpen) עם דגש כי מדובר בבניין פיעל, או בננות (במלרע) למרות שהמילה בננה היא במלעיל (כשם שילד במלעיל הופך ברבים לילדים במלרע).

 

[ilovemusic]

ובאותו נושא

האם המילה הצבאית "לטייב" (מלשון לעשות טוב יותר) היא מילה אמיתי בעברית ?

 

[גרי רשף]

מתברר שכן

מילון אבן שושן מפנה אותנו עד לתלמוד הירושלמי (שביעית ל"ה ב'): טייבה את השדה..

 

[מוגג]

מעניין שלטייב

זה "לזבל". את ההשלכות עשו על אחריותכם.

 

[גנגי]

זה מסביר את פשר

הזאפטה הידידותית שמנחיתים חיילים ובני משפחותיהם הצעירים זה על זה בחיבה בלתי מסוייגת תוך כדי קריאת "יא זבל! איך התגעגעתי אליך!"... לא?

 

[משה מעוז]

לטייב זה בפרוש לא לזבל !

פעולת הזיבול אכן גורמת לטיוב הקרקע , אבל לא עומדת בפני עצמה כמלה נרדפת לטיוב

 

[zimes]

למירב (מקסימום - מירב)

בימים בהם כתבתי דברים במתמטיקה, והתעקשנות על עברית, השתמשנו בכמה מילים שכאלה. בזו אני לא בטוחה שהשתמשתי, אבל כך הייתי מתרגמת, בוודאי. רגע! המילום למונחי המתמטיקה (ספרון חביב עלי) כותב:

maximal - מרבי maximization - מרוב maximize - מרב maximum - מרב (ואתה סולח, אני מקוו, על כך שהתעצלתי לנקד)​

 

[גנגי]

ודאי שמת לב

שבמילון משתמשים בצורות כמו "מרב" , בלי י'. וזה נכון (השורש הוא ר.ב.ב). אם כך - מניין צצה לה ה-י' ב"למירב"? ברור שאין לה מקום שם (השורש התנייני לצורך יצירת הפועל הוא מ.ר.ב ואינו מכיל י'). שנאמר: "ותחשבו על זה". בוקר טוב ישראל ולילה טוב אמריקה.

 

[nutmeg]

ומה עם השם?

מרב או מירב? בספר שמואל מרב מופיעה כמרב, אך יש בנות רבות שמאייתות שמן מירב. מי-רב זה כמו מים רבים, או המים של הרב... באבא סאלי. מפריע לי קוצו של היוד הזה.

 

[גנגי]

השם הוא "מרב"

וה-י' היא עניינן של המרביות (הבורות) שרוצות לכתוב כך, כמו שכל "נוּפר" נהייתה לי פתאום "נוֹפר", כי זה נשמע להן יותר יפה ככה. זה לגיטימי, אבל זה לא אומר שזה לא צורם לי קצת לפעמים.

 

[or99]

אמנם האקדמיה החליטה על כתיב...

חסר, אבל רבים נוהגים היום ונהגו בדורות הקודמים לכתוב מלים רבות בכתיב מלא. כך לדוגמה כתוב גם השם מירב בדפוס וילנא של התלמוד הבבלי, וגם בכתב היד המובא כאן. (שגזרתי חלק ממנו) אז אולי המרביות הללו אינן בורות, אלא דוקא מירביות שלמדו גמרא...?

 

[גרי רשף]

זה מזכיר לי בדיחה..

(כותרת כזו מעלה את הרייטינג של ההודעה פלאים..) מתוך "ספר הבדיחה והחידוד" של דרויאנוב (מס' 2466): שאלו למרדכי פלונגיאן: נאמר ביוסף: "ויתן לו (פרעה) את אסנת בת פוטיפרע לאשה", (בראשית מא מה) ומפרש רש"י, שפוטיפר ופוטיפרע היינו הך, ולפי שסריס היה קראו הכתוב פוטיפרע. וקשה: כלום סריס מוליד? עיין פלונגיאן בדבר והחזיר: על כורחך אתה אומר, שפוטיפר למד חומש בלי פירוש רש"י..

 

[zimes]

כן, באיחור...