למצוא נחמה

Storm131

New member
למצוא נחמה

הדברים שעלו ביני לבין גלית,SUNNY וMIF על החלל שנותר ולא מתמלא התחדדו עוד יותר כשקראתי בספרה של הופ על הבעיתיות שיש לבנות למצוא נחמה אמיתית.הרי בעצם כאשר קורה אסון כזה לבנים ,בסופו של דבר רב הסיכוי שיחפשו וימצאו נחמה בזרועות אישה אוהבת שמשהו באהבתה יזכיר להם את אמם.הטרגדיה של הבנות היא שמלכתחילה אין להן סיכוי להתנחם כי אהבת גבר לא תדמה לאהבת אם.לכן אנחנו מוצאות נחמה עקיפה בילדינו ומפצות את עצמינו דרכם.הפיצוי הוא עקיף ולכן תמיד תשאר הכמיהה החזקה למשהו אחר. לילה טוב לכולן,ממני-STORM
 

MIF2004

New member
הי Storm

מה שכתבת העלה אצלי נושא מאוד מאוד כאוב. את כל כך צודקת שבנים ובנות שאיבדו אם מחפשים באופן שונה את הפיצוי. אחי הגדול היה בן 11.5 כשאמי נפטרה, ועד שאני נולדתי (הוא היה בן 7.5 כשנולדתי) הוא היה ילד של אמא, הכי קרוב אליה בעולם. נישואיו של אחי מאוד מעורערים, ולא אכנס לפרטים, אבל מערכת היחסים מאוד עכורה והוא מאוד מאוד סובל בה, ולא הבנתי תקופה ארוכה למה הוא לא מנסה לצאת ממעגל הסבל שבו הוא מצוי, עד שיום אחד נחתה עלי ההארה שבעצם הוא מפחד, מפחד לאבד את "אמו" בשנית, ושזה סוד התלות המוחלטת שלו בבת זוגו ומערכת היחסים שמביאה לו סבל כה רב. לגבי הילדים, האמת היא שאני לא יודעת אם לגבי פיצוי היא המילה המתאימה הילד הוא לגביי מן חוויה משלימה למה שלא חוויתי מעולם. היא גם מפצה אבל זה בא לי בהפתעה, לא ציפיתי מראש שככה זה יהיה. בתור קוריוז אני יכולה לספר שכשהייתי בהריון עם גיא בשלב שעוד לא ידעתי אם זה בן או בת, נורא פחדתי שתהיה לי בת, פחדתי שאני לא אדע להיות אמא לבת כי אף פעם לא היתה לי אמא כבת.... באיזשהו מקום כשנודע לי שיש לי בן נשמתי לרווחה.... זה ממש הפחיד אותי. טוב... נראה מה יהיה בפעם הבאה
לילה טוב.
 

Storm131

New member
MIF הי

גם אחי שהיה הצעיר בין שנינו היה ילד של אמא.המראה שנחרת אצלי כקשה ביותר לאחר מותה הוא אותו בוקר נורא ואחי בן ה-8 מיבב ובוכה כי הוא לא מוצא את הבגדים.עניין התלות בכל קשר שמצליחים ליצור לאחר האסון מוכר.לפעמים הקשר רע כמו שלצערי את מספרת על אחיך ועדיין לא מוותרים.כל איבוד קשר ,אפילו עם חברה מתפרש שוב כאובדן.דרך אגב לי יש בן ובת ואת צודקת,עם הבן קל הרבה יותר אבל היא מקסימה ומבינה בדרכה.כמובן שאנחנו יותר חברות כי היה לי קשה לגלות סמכותיות,זה משהו שלא הכרתי. אז לילה טוב לך.סטורם
 

תמישון

New member
אני מסכימה עם שתיכן לגבי ההבדל בין

בן ובת. כשגיליתי שאני בהריון מאוד חששתי שתהיה לי בת. פחדתי להתמודד עם הקירבה הזאת. לחוות יחסי אמא ובת כשאני בלי אמא שלי, פחדתי שזה יעלה לי כל הזמן דברים שלי עם אמא שלי ויהיה לי קשה... אז מה שיצא זה שנולדה לי בת מתוקה מתוקה והיא נולדה קרוב קרוב לתאריך של היומולדת של אמא שלי וקרוב קרוב לתאריך שהיא נפתרה... אז זהו אלו החיים וצריך להתמודד. הכי מפחיד אותי שאני יהיה יותר מדי עצובה ודואגת בתור אמא... ומבפחד שלי לאני אבכה ואהיה עצובה אז יהיה לי קשה לדבר על אמא שלי עם הבת שלי... סתם מחשבות עכשיו היא רק בת שלושה חודשים כך שאנחנו בשלב השירים והפרצופים...
 

Storm131

New member
לתמישון-על ההבדל

אני בטוחה שתהיי אמא דואגת יותר כמו שאני ורבות אחרות במצבינו,אבל זה לא אומר שתהיי עצובה,להפך,אני בטוחה שכמו שקרה אצלי,תרגישי התבגרות והתחזקות ככל שבתך תתבגר.היא כבר תשאל יום אחד שאלות והדברים יזרמו בטבעיות.זה יתן לך אפשרות לספר ולהתפרק.STORM
 
למעלה