ביפהארט אמן דגול
תנסה שוב להתעמק בטראוט מאסק, קח בחשבון שהוא יצא בתור אלבום כפול וצריך להקשיב לו בהפסקות כדי לעכל את כולו, אבל ההשקעה שווה. LICK MY DECALS באותה רמה, רק פחות פילרים והרבה יותר קצר, כך שאפשר להגיד שהוא יותר קליט
עוד אלבום מומלץ- Bat chain puller - נראה לי שבסיכומו של דבר, האלבום הזה הכי אהוב עלי, מהסיבה הפשוטה שהוא לא מצריך מצב רוח מיוחד בשביל לשמוע- מצד אחד הוא כיפי, מצד שני הוא אחיד ברמתו הגבוהה ומכיל כמויות מסחריות מהתבלין המיוחד הזה של ביפהארט, כך שתמיד טעים לאכול אותו
גם האחרונים שלו, ice cream for crow ו doc at the radar station מפתיעים לטובה, במיוחד כשלוקחים בחשבון שהם יצאו בשנות ה80 (וגם אם לא לוקחים, הם עדיין אחלה
) סייף אז מילק חמוד, אבל יותר מידי דלתה בלוז ופחות מידי אוואנגרד לטעמי (עם כמה יציאות פסיכדליות מבריקות, אבל עדיין לא מספיק), ואת מירור מאן לא אהבתי בכלל...
