למען הסר הפחד ....

למען הסר הפחד ....

היום אני יודע שלאחר ש"החבילה " התפרקה,טוב לילדים והם רגועים יותר ,ולא מפוחדים,. אחת הסיבות שהביאו אותי להחלטה להתגרש, זה לראות את הקטנים מפוחדים ורועדים כאשר הצרחות עלו לדצבלים שמאד מפחידים ילדים,אף אחת ואף אחד לא יכול לשנות אחד את השניה זה המצב ואם לא מצליחים להתמודד עדיף לחיות קצת רחוק ולא בתוך סיר לחץ, ולהבהיל את הילדים בגלל הטיפשות של הגדולים...
 

אומברה

New member
אתה כל כך צודק

לכן זה מאוד מגוחך לשמוע את האמירה הטרוויאלית והמטופשת שלא רוצים להתגרש כדי לא לפגוע בילדים ולא מבינים שכאשר ילדים חיים בתוך מודל יומיומי של יחסים מאולצים, זה רק גורם לבלבול ולמשקעים שילוו אותם כל החיים וישפיעו על חייהם הזוגיים, ולא מבינים שרצוי להעביר לילדים מסר, שאופציית הגירושי היא אופצייה בריאה באם מחליטים שלא טוב להם יחד.
 

s h o o s h a

New member
סייג לחכמה שתיקה

אז במקרה הזה אני שותקת בהחלט שותקת כי הכל נאמר בתמציתיות כל כך נכונה ואמיתית שותקת
 

adam33

New member
נאיבי

מי שמביט מהצד אומר לעצמו עד כמה המצב הוא בלתי הפיך ולכן התוצאה היא הנכונה לאותו זמן אני רוצה לשאול ההפך ולמה הגיע המצב כפי שהיה? לא יכלתם להתעלות על המצב שהיתם? לדבר כאנשים מתורבתים? לנסות לרכוש כלים? להתעלות על עצמכם ולעלות מדרגה ולא להתיאש .. בודאי שאתה צודק כעת אב אם כבר אתה מביט לאחור לא היה ניתן לעשות כלום? תחשוב אחרת... מה היה קורה אם הילדים היו שומעים את המריבה ואחרי זה היתם מגיעים לייעוץ או היתם מגיעים להדברות ולא משנה אם בכדי להמשיך לחיות ביחד או להפרד אבל כחברים כאנשים שיש להם ילדים משותפים ואז לאט לאט היתם משנים פאזה מחייכים המון...ורואים כמו נס את הילדים עולים בלימודים...מחייכים פנים וחוץ ומאושרים שההורים שלהם נשארו חברים.. אז כשאתה כותב שזו הדרך הנכונה תמיד תזכור שיכולה להיות גם דרך אחרת... הכל לפי המצב והנפשות הפועלות...
 

bubinoa

New member
זה לא תמיד עובד

כי לא תמיד שני הצדדים משדרים על אותו גל. לפעמים צד אחד מתעלה על עצמו,חושב על עוד אנשים שנמצאים בתוך המערבולת אבל הצד השני חושב בעיקר על עצמו ואז מה עושים? איך מתקשרים? אני בטוחה שבמבט לאחור אנשים הם יותר חכמים, אבל כשאתה נמצא בתוך הסערה, אתה לא תמיד חושב בהגיון, הרבה פעמים במצבים כאלה הרגש מוליך אותך ואנשים מסוימים מאבדים שליטה ולא חושבים שהם פוגעים במי שלא צריך, בדרך. תמיד יכולה להיות דרך אחרת, השאלה אם יש שיתוף פעולה. כנראה שלגבי ידידינו פה, זו באמת היתה הדרך הנכונה.
 

s h o o s h a

New member
"נאיבי" לחשוב כמוך

"...ולמה הגיע המצב כפי שהיה? לא יכלתם להתעלות על המצב שהיתם? לדבר כאנשים מתורבתים? לנסות לרכוש כלים? להתעלות על עצמכם ולעלות מדרגה ולא להתיאש ..." תרשה לי לשאול אותך - מאין לך הביטחון שאכן כל מה ששאלת כך היה??? הרי איש אינו ממהר "לפרק" נישואין בהינף יד ושלא מתוך מחשבה עמוקה על כל ההשלכות שהפירוק עלול/עשוי להביא עמו. ואתה מגיע ואומר את אמירותיך כאילו היו נכס צאן ברזל. אז, שואלת שוב : מאין לך הביטחון הזה וכיצד אתה מרשה לעצמך לקבוע קביעות כל כך נחרצות?????
 

אומברה

New member
איך קובעים מה נכון?

כיוון שזה לא לעניין לקבוע מה נכון ומה לא, אז הכי נכון הוא שלכל אדם יש את הנכון שמתאים לו וכל מקרה לגופו. בכתבה ניתן לראות תגובות של ילדים וגם שם ניתן לראות בין המילים את המסרים שההורים מעבירים לילדיהם. אם ההורה יעביר לילד, שחיי הזוגיות הם חיי ואני מחליט אם טוב לי בהם זה לא קשור אליך ילד שלי, לא צריכה להיות סתירה בין ההורות שלי לזוגיות שלי... איזה חלק יש לילד בזוגיות של הוריו? ולמה הפוך כן?? איך אני חי את חיי הזוגיות שלי הוא החלטה שלי בלבד, מכך הילד יבין שלכל אדם יש את החירות לחיות על פי בחירותיו וילמד שכאשר אתה בקשר כזה או אחר עם אדם מסוים, זה לא מבטל את האני שלו מול שלך ולהיפך... מידה בריאה לחוסר תלות רגשית ומנטלית ובמקום זאת, יבואו יחסים בריאים ולא תלותיים. זה המוטו הבריא, לדעתי וכאשר שני אנשים עם מוטו בריא נפגשים יש סיכוי גדול להרמוניה בין השניים.
 

Melody Girl

New member
משנגמרה המלחמה מן הסתם יבוא שלום

קופירייטר יקר, עכשיו לאחר שנדמו תותחי המלחמה ואיש איש הלך לדרכו והתכנס בתוך עולמו עכשיו יהיה קל יותר אין אתה וגרושתך בחזקת "מאיימים זו על זה". בוא לא נשכח: הרי מתגרשים מהאשה או מהבעל אבל לעולם לא מתגרשים מילדים עם הזמן לומדים ללכת בין הטיפות, למלא אחר הרצונות ולא תמיד אחר הציפיות אבל היום, בתקופה כזו, הכל נעשה הרבה יותר רגוע וכל החלטה מתקבלת שלא מסיר לחץ או מתוצאה של אנטיגוניזם. לאט, לאט, עוד קצת... עם הרבה סבלנות..... הכל יבוא על מקומו בשלום. במקרה שלך - עשיתם החלטה נבונה ובוגרת. וכמו תמיד: "בשביל טנגו צריך 2".
 
מסכימה עם כל מילה...

לך תסביר להורים שטובת הילדים, היא בית שקט ורגוע והורים מאושרים ואוהבים, וכן, אפשר להיות מאושר גם כשחיים בנפרד, ולהיות הורה אוהב... יש לך זמן לאהוב כשאתה לא עסוק רק בלריב. בהצלחה לך ולכל השאר
 
למעלה