אאוץ', למה הדפסת כ"כ הרבה? + מושג באינקינג
עדיף לדעתי לצלם - יש מקומות שעולה בהם 10 אג' לצילום. אני יודעת על מרכז הצילום באוני' ת"א, שבשבילו אתה צריך כרטיס צילום מאיזה סטודנט, אבל בטח יש עוד. ב-20 שקל השגת 200 עותקי A4 או 400 עותקי A5 לא חתוכים. בקשר לאינקינג: אינק אפשר לעשות גם במחשב, הוא לא דורש דיו פיזי, אם כי דיו פיזי יכול מאוד לעזור, כשלא משתמשים בו על המסך כלומר. גם טאבלט. בגדול, ויוסיפו האינקרים אם צריך, הייתי מחלקת את האינק לשני תחומים: - תחום ראשון, מילוי שטחים - או בשחור לגמרי, או בתבנית צפופה שקרובה לשחור, למשל קווי רשת או קווים מקבילים. בזה כדאי להשתמש כדי להבליט את הפרטים הנכונים - נניח אם היית מצייר עוד חנויות ברקע ואנשים מסתובבים באזור - את כל זה היית מצייר בקווים דקים ללא מילוי ולדמויות שלך היית עושה שיער שחור או חולצה שחורה. ככה גם היה לך רקע עשיר וגם הקורא היה יודע במה להתמקד. (הקוראים צריכים לדעת במה מתמקדים ישר כשרואים את הפאנל ולא להתחיל לחשוב על זה, כי זה מסספנד ככה) - תחום שני, עובי קווים שהיו שם עוד מהציור הראשוני. עם קווים עבים אתה יכול להדגיש קווי מתאר של דמות ולהפריד אותה משאר הפאנל. בגדול, קווים דקים מתאימים לפרטים (הציור על חולצה של דמות, ההפרדה בין אצבעות הידיים כשהיא לא משתמשת בהן) וקווים עבים משמשים להגדרת הדמות כמשהו נפרד משאר הציור. אתה גם יכול ליצור תחושת עומק - למשל בפאנל הרביעי, אם ככל שחפץ קרוב אלינו האינק שלו יותר עבה, זה יעצים את תחושת תלת המימד. זה בגדול על רגל אחת, צריך להתאמן ולהכיר.. אבל זה ממש יכול לשפר לך סטריפים, במיוחד כמו זה. סגנון וכיוון הרי יש לך, אז זה יקפיץ אותך קצת הלאה.