ESU Boscorelli
New member
למי שעוד לא היה....
הנה כמה חוויות... היום עברתי צו ראשון אז למי שעוד לא יצא להיות שם הנה פירוט של חוויות מאותו היום ואם יש לכם שאלות אתם מוזמנים בחופשיות... אחרי מיליון ושתיים דחיות (טוב למעשה רק אחת) עברתי היום צו ראשון! סוף כל סוף! עכשיו אני מרגיש כמו שם עם מספר וגאה בזה! (רק מחכה ל M16! עדיף מקוצרר אגב) הגעתי ללשכת הגיוס בי-ם, פאק! היא תקועה באיזה חור שם!, מצאתי את הכניסה חיכיתי קצת פה קצת שם ונכנסתי... מקבלת אותך חיילת חיננית שכל היום בטלפון אבל מה לא שוכחת להגיד בהצלחה, כן כאילו שאכפת לה באמת... אמרו לי קומה שנייה מחשב צהוב חדר שמאל אתה תראה כבר... ואז עוד חיילת חיננית (חיילות נראות טוב במדים... זאת חולשה אצלי) ובלה בלה בלה מי אתה מה אתה מאיפה אתה ומה עשית בעיראק ב 1873 ואז הגיע השאלה... למי להוריש את רכושך אם תמות בצבא? אז אמרתי "פאק גברת! דבר ראשון אין איזה רכוש רציני אני רק בן 17 ו-WHAT THE FUCK?! נראה לך אני ימות בצבא? אני סומך על ההדק..." טוב כמובן לא אמרתי לה את זהאבל אמרתי לה סתם להורים... סיימנו עם זה בפאנן ככה ת'אמת לא היה הרבה תור כי היה יחסית ריק ואז בדיקות רפואיות... אוו אוו חדר מס' 28 (כן זה כתוב בגדול) ישר באה חיילת בלי שלום אפילו ישר "תוריד נעליים" ואני "WHAT THE FUCK???" נעליים? זה לא אמור להיות תחתונים? ואז היא אומרת חכה.... והבנתי את הרמז... מדדנו גובה משקל ובלה בלה בלה (הכלבה הורידה לי ב 5 סנטימטר!!!) ואז בא איזה רופא עם מבטא אמריקאי... "תיכנס ותתפשט" "אמממ אוקי וואטאבאר אי סאיד" ובקושי הבנתי מה שהוא אמר ולהפך... בא נגע פה נגע שם *אהמ אהמ!* וסיימנו אבל מה? מסתבר שבודקים 2 רופאים אז הרופא השני נראה לי קצת קוקסי אבל אין ברירה... טוב בכל זאת לא האמנתי שהראשון שיגע בביצים שלי יהיה גבר... או שלא! ואח"כ כמובן הגיע הראיון האישי דווקא שם הייתי צריך לחכות שנה... פאק! קיצר נכנסתי אני רואה חיילת חמודה בת 19 19 וחצי מקסימום וישר מה עוה לי בראש???? מה המספר של החמודה הזאת?! דיברנו שימפטפנו.... לאן אתה רוצה ללכת? חיל מודיעין או חיל הים? ואם תלך לגבעתי? טוב למות בעד ארצנו.... ואז בלה בלה בלה איך בבי"ס חברים ההורים וכל הקקה הזה וזהו נגמר ואני אומר לכם עוד 5 דקות והיה לי את הפלאפון שלה! אח"כ הפסיכוטכניים... שתאמינו לי אם אתם רוצים להתגייס או לא רק המבחנים האלה זה דבר משעשע בפני עצמו... זה כאלה תרגילים דבייילים! ישבתי שם בזולה ועוד סיימתי לפני הזמן.... אני לא מבין איך אנשים לא מספיקים לעבור על הכל... נראה לי שברתי שיא....ואז מה???? הבייתה!!!! אבל מה? החיילת שהורידה לי את הגובה גם עיגלה לי את המשקל למעלה כי אני ממש רזה... אני מטר 78 ושוקל 57 אז היא אמרה לי אם אתה מבטיח שאתה חוזר הביתה לדפוק את הארוחה הכי גדולה במקדונלדס אני מעגלת ל 60 כדי שזה יראה טוב לרופא... אמרתי סבבה בחיים לא האמנתי שאני ישמח לקבל ככה 60.... ועוד מבחורה... אז הלכתי הביתה וכמובן בתחנה המרכזית הזמנתי ארוחה הכי גדולה שיש במקדונלדס עם כל התוספות והסרחתי את האוטובוס והגעתי הביתה.... לישון.... עכשיו אני רק מחכה למכתב שאני יקבל בדואר ושיזמין אותי לקבל את המדים האלה בגאווה... אין כמו צה"ל.... אבל לי יש עוד שנה... ואני יחכה מקווה שהיא תעבור מהר... יאללה לילה טוב! בוס
הנה כמה חוויות... היום עברתי צו ראשון אז למי שעוד לא יצא להיות שם הנה פירוט של חוויות מאותו היום ואם יש לכם שאלות אתם מוזמנים בחופשיות... אחרי מיליון ושתיים דחיות (טוב למעשה רק אחת) עברתי היום צו ראשון! סוף כל סוף! עכשיו אני מרגיש כמו שם עם מספר וגאה בזה! (רק מחכה ל M16! עדיף מקוצרר אגב) הגעתי ללשכת הגיוס בי-ם, פאק! היא תקועה באיזה חור שם!, מצאתי את הכניסה חיכיתי קצת פה קצת שם ונכנסתי... מקבלת אותך חיילת חיננית שכל היום בטלפון אבל מה לא שוכחת להגיד בהצלחה, כן כאילו שאכפת לה באמת... אמרו לי קומה שנייה מחשב צהוב חדר שמאל אתה תראה כבר... ואז עוד חיילת חיננית (חיילות נראות טוב במדים... זאת חולשה אצלי) ובלה בלה בלה מי אתה מה אתה מאיפה אתה ומה עשית בעיראק ב 1873 ואז הגיע השאלה... למי להוריש את רכושך אם תמות בצבא? אז אמרתי "פאק גברת! דבר ראשון אין איזה רכוש רציני אני רק בן 17 ו-WHAT THE FUCK?! נראה לך אני ימות בצבא? אני סומך על ההדק..." טוב כמובן לא אמרתי לה את זהאבל אמרתי לה סתם להורים... סיימנו עם זה בפאנן ככה ת'אמת לא היה הרבה תור כי היה יחסית ריק ואז בדיקות רפואיות... אוו אוו חדר מס' 28 (כן זה כתוב בגדול) ישר באה חיילת בלי שלום אפילו ישר "תוריד נעליים" ואני "WHAT THE FUCK???" נעליים? זה לא אמור להיות תחתונים? ואז היא אומרת חכה.... והבנתי את הרמז... מדדנו גובה משקל ובלה בלה בלה (הכלבה הורידה לי ב 5 סנטימטר!!!) ואז בא איזה רופא עם מבטא אמריקאי... "תיכנס ותתפשט" "אמממ אוקי וואטאבאר אי סאיד" ובקושי הבנתי מה שהוא אמר ולהפך... בא נגע פה נגע שם *אהמ אהמ!* וסיימנו אבל מה? מסתבר שבודקים 2 רופאים אז הרופא השני נראה לי קצת קוקסי אבל אין ברירה... טוב בכל זאת לא האמנתי שהראשון שיגע בביצים שלי יהיה גבר... או שלא! ואח"כ כמובן הגיע הראיון האישי דווקא שם הייתי צריך לחכות שנה... פאק! קיצר נכנסתי אני רואה חיילת חמודה בת 19 19 וחצי מקסימום וישר מה עוה לי בראש???? מה המספר של החמודה הזאת?! דיברנו שימפטפנו.... לאן אתה רוצה ללכת? חיל מודיעין או חיל הים? ואם תלך לגבעתי? טוב למות בעד ארצנו.... ואז בלה בלה בלה איך בבי"ס חברים ההורים וכל הקקה הזה וזהו נגמר ואני אומר לכם עוד 5 דקות והיה לי את הפלאפון שלה! אח"כ הפסיכוטכניים... שתאמינו לי אם אתם רוצים להתגייס או לא רק המבחנים האלה זה דבר משעשע בפני עצמו... זה כאלה תרגילים דבייילים! ישבתי שם בזולה ועוד סיימתי לפני הזמן.... אני לא מבין איך אנשים לא מספיקים לעבור על הכל... נראה לי שברתי שיא....ואז מה???? הבייתה!!!! אבל מה? החיילת שהורידה לי את הגובה גם עיגלה לי את המשקל למעלה כי אני ממש רזה... אני מטר 78 ושוקל 57 אז היא אמרה לי אם אתה מבטיח שאתה חוזר הביתה לדפוק את הארוחה הכי גדולה במקדונלדס אני מעגלת ל 60 כדי שזה יראה טוב לרופא... אמרתי סבבה בחיים לא האמנתי שאני ישמח לקבל ככה 60.... ועוד מבחורה... אז הלכתי הביתה וכמובן בתחנה המרכזית הזמנתי ארוחה הכי גדולה שיש במקדונלדס עם כל התוספות והסרחתי את האוטובוס והגעתי הביתה.... לישון.... עכשיו אני רק מחכה למכתב שאני יקבל בדואר ושיזמין אותי לקבל את המדים האלה בגאווה... אין כמו צה"ל.... אבל לי יש עוד שנה... ואני יחכה מקווה שהיא תעבור מהר... יאללה לילה טוב! בוס
*עדי*
