אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
למי שלא שם לב
- פותח הנושא evil i
- פורסם בתאריך
../images/Emo16.gif
מישהו יודע למה? (חוץ מהפתולוג) גם בתגובות לא יודעים.. הניחוש שלי? סיבה כלכלית. פשוט כי זו הבעיה של כל קומיקס ישראלי בערך, ואי אפשר להפסיד כסף הרבה זמן, גם לא בשביל חלום או אידיאולוגיה. אהבתי את ההצעה בתגובות של הוצאת ספר. אבל לא בהכרח של סיפורים קצרים סטייל flight, שיעשו סיפור מתמשך של ספר שלם. לא יצא לי לקרוא יותר מדי בלנדרים, אבל מי שיש להם מרץ לצייר 12 גליונות יכולים לחבור ולצייר ספר. האמת שדיברנו על זה לפני כמה ימים בעל פה, אבל אכתוב גם פה - לדעתי חלק מהבעיה של הקומיקס בישראל זה שהכל ב byte size (כמו ממתקים שמחלקים בhalloween). סיפורים קצרים, חוברות קצרות, אם יש המשך הוא יבוא עוד הרבה זמן. בלנדר, ממה שכן יצא לי לקרוא, היה אוסף byte sizeים בתוך חוברת שאורכה לא אסטרונומי מבחינת הקורא (למרות שעלות ההדפסה אסטרונומית). זה כאילו שברגע שהתחילו באמת לכתוב את הסיפור - ברחו ממנו. אני חושבת שבלי האלמנט הזה, יותר אנשים "מחוץ" לעולם הקומיקס יקנו את הספר. זה לא הדבר היחיד שצריך להשתנות, אבל זה דבר עיקרי.
מישהו יודע למה? (חוץ מהפתולוג) גם בתגובות לא יודעים.. הניחוש שלי? סיבה כלכלית. פשוט כי זו הבעיה של כל קומיקס ישראלי בערך, ואי אפשר להפסיד כסף הרבה זמן, גם לא בשביל חלום או אידיאולוגיה. אהבתי את ההצעה בתגובות של הוצאת ספר. אבל לא בהכרח של סיפורים קצרים סטייל flight, שיעשו סיפור מתמשך של ספר שלם. לא יצא לי לקרוא יותר מדי בלנדרים, אבל מי שיש להם מרץ לצייר 12 גליונות יכולים לחבור ולצייר ספר. האמת שדיברנו על זה לפני כמה ימים בעל פה, אבל אכתוב גם פה - לדעתי חלק מהבעיה של הקומיקס בישראל זה שהכל ב byte size (כמו ממתקים שמחלקים בhalloween). סיפורים קצרים, חוברות קצרות, אם יש המשך הוא יבוא עוד הרבה זמן. בלנדר, ממה שכן יצא לי לקרוא, היה אוסף byte sizeים בתוך חוברת שאורכה לא אסטרונומי מבחינת הקורא (למרות שעלות ההדפסה אסטרונומית). זה כאילו שברגע שהתחילו באמת לכתוב את הסיפור - ברחו ממנו. אני חושבת שבלי האלמנט הזה, יותר אנשים "מחוץ" לעולם הקומיקס יקנו את הספר. זה לא הדבר היחיד שצריך להשתנות, אבל זה דבר עיקרי.
הסיבה אכן כלכלית
זאת התגובה שפירסם ליאב צברי בבלוג: "קצת יותר בפירוט. עלויות ההפקה של בלנדר גבוהות (זה בטח לא חדש) כשיצאנו חשבנו ששנה הוא פרק זמן ריאלי לבחון האם הפורמט יכול להחזיק את עצמו. לאחר 8 גליונות קיבלנו תמיכה ממפעל הפיס שהחזיקה אותנו עוד 4 גליונות. נגמרה השנה, ישבנו, הסתכלנו על המספרים וראינו שאי אפשר להמשיך" אז שוב, כמו באפריקה, רואנדה ואתיופיה, הסיבות הן כלכליות. אבל אני חושב שזה יותר עמוק. הרי הם חבר'ה מוכשרים ומגובשים אומנותית, ובלנדר יצא במשך שנה, ביקר כמעט בכל הארץ, יש לו בלוג פעיל ואפילו מנויים. אז למה כשנגמר הכסף ממפעל הפיס, אי אפשר היה להמשיך? למה אחרי שנה של גיליונות זה עדיין לא תפס? מה היה חסר? כאחד שמוציא קומיקס בארץ אני יכול להגיד לך שהמחיר הוא בעיה מאוד רצינית. בנ'אדם רגיל לקנות בלייזר ב25 שקל ולקבל 150 עמודי צבע בנייר כרומו. שירלי זה 32 עמודים והיא עולה 39. הקונה מרגיש מרומה. שלא לדבר על זה שבלייזר זה בגודל איי4 ושירלי איי5 (בערך, בערך!). זאת בעיה מאוד קשה. נכון, החלום הוא למכור חוברת כמו שירלי ב20 שקלים ועדיין להרוויח מזה יופי יופי, אבל זה לא ריאלי. לא בלי תמיכה מבחוץ (פרסומות, מפעל הפיס, גאידמק). ולכי תמצאי כזאת. לכן, עד שכבר יוצא קומיקס בארץ אז הוא קצר, ואם מישהו עושה את הטעות ומתחיל סידרה בהמשכים, אז הוא מגלה מהר מאוד שבלי להוציא הון תועפות מהכיס הפרטי הוא לא יוכל לעמוד בקצב קבוע, ואז נוצר הפער. עוד עניין הוא ההימור שביצירת קומיקס: אף אחד לא משלם לך בשביל שתשב ותיצור אותו, וליצור קומיקס זה עניין של המון זמן והמון השקעה. התקווה היחידה שלך זה שתכסה את ההפסדים שצברת בזמן היצירה, במכירת הקומיקס. וזה הימור מאוד גדול במיוחד לאחר הפיסקה הקודמת בנוגע למחיר לעומת הכמות. אני מציע, כמו שעשיתי בבלוג של בלנדר, לעבור לשיטת הספרים. קודם כל, מבחינתי, זה הרבה יותר עדיף מאשר סיפורים בהמשכים כמו שעושים בארה"ב. האמת היא שאני ממליץ את זה גם לתעשייה בארה"ב (ג'ו, אם אתה קורא, לתשומת ליבך). בארץ ישנה תרבות של קריאת ספרים, ולא של קריאת חוברות בהמשכים (אני מדבר על הקהל הרחב שאנחנו מנסים לפרוץ אליו). בנ'אדם שמגיע לאירוע תרבות ורואה דוכן שמציע לו את חוברת מתוך סידרה בהמשכים, לא יתפתה לקנות כי הוא יודע שכנראה אין לו סיכוי להיתקל בחוברות ההמשך. אבל אם תציע לאדם לקנות ספר, עם התחלה, אמצע וסוף, אתה כבר מסיר לעצמך מכשול אחד בדרך לארנק שלו. מה גם שזה הופך את הקומיקס שלך לאופצייה למתנה. ושוב חוזרים לכסף. הוצאת חוברת זהו עניין פשוט בהרבה מאשר ספר שלם. מה הפיתרון הקסום ומהיר? אין. דה. לומדים לצייר. לומדים לכתוב. לומדים את שפת הקומיקס. לומדים להשתמש במחשב ויוצרים קומיקס בנזונה! כזה שאפשר לעשות מעמודים מתוכו פוסטרים לחדר. כזה שילדים ישבו בבית וינסו להעתיק את הציורים כדי ללמוד לצייר. משהו בנזונה! אח"כ מתחילה העבודה הקשה: מחשפים תורמים, פרסומות, או לחילופין הוצאה לאור ומוציאים את הספר. אח"כ משקיעים את הנשמה ביחסי הציבור. ומה בסוף? ולהאלה? כנראה שלא.
זאת התגובה שפירסם ליאב צברי בבלוג: "קצת יותר בפירוט. עלויות ההפקה של בלנדר גבוהות (זה בטח לא חדש) כשיצאנו חשבנו ששנה הוא פרק זמן ריאלי לבחון האם הפורמט יכול להחזיק את עצמו. לאחר 8 גליונות קיבלנו תמיכה ממפעל הפיס שהחזיקה אותנו עוד 4 גליונות. נגמרה השנה, ישבנו, הסתכלנו על המספרים וראינו שאי אפשר להמשיך" אז שוב, כמו באפריקה, רואנדה ואתיופיה, הסיבות הן כלכליות. אבל אני חושב שזה יותר עמוק. הרי הם חבר'ה מוכשרים ומגובשים אומנותית, ובלנדר יצא במשך שנה, ביקר כמעט בכל הארץ, יש לו בלוג פעיל ואפילו מנויים. אז למה כשנגמר הכסף ממפעל הפיס, אי אפשר היה להמשיך? למה אחרי שנה של גיליונות זה עדיין לא תפס? מה היה חסר? כאחד שמוציא קומיקס בארץ אני יכול להגיד לך שהמחיר הוא בעיה מאוד רצינית. בנ'אדם רגיל לקנות בלייזר ב25 שקל ולקבל 150 עמודי צבע בנייר כרומו. שירלי זה 32 עמודים והיא עולה 39. הקונה מרגיש מרומה. שלא לדבר על זה שבלייזר זה בגודל איי4 ושירלי איי5 (בערך, בערך!). זאת בעיה מאוד קשה. נכון, החלום הוא למכור חוברת כמו שירלי ב20 שקלים ועדיין להרוויח מזה יופי יופי, אבל זה לא ריאלי. לא בלי תמיכה מבחוץ (פרסומות, מפעל הפיס, גאידמק). ולכי תמצאי כזאת. לכן, עד שכבר יוצא קומיקס בארץ אז הוא קצר, ואם מישהו עושה את הטעות ומתחיל סידרה בהמשכים, אז הוא מגלה מהר מאוד שבלי להוציא הון תועפות מהכיס הפרטי הוא לא יוכל לעמוד בקצב קבוע, ואז נוצר הפער. עוד עניין הוא ההימור שביצירת קומיקס: אף אחד לא משלם לך בשביל שתשב ותיצור אותו, וליצור קומיקס זה עניין של המון זמן והמון השקעה. התקווה היחידה שלך זה שתכסה את ההפסדים שצברת בזמן היצירה, במכירת הקומיקס. וזה הימור מאוד גדול במיוחד לאחר הפיסקה הקודמת בנוגע למחיר לעומת הכמות. אני מציע, כמו שעשיתי בבלוג של בלנדר, לעבור לשיטת הספרים. קודם כל, מבחינתי, זה הרבה יותר עדיף מאשר סיפורים בהמשכים כמו שעושים בארה"ב. האמת היא שאני ממליץ את זה גם לתעשייה בארה"ב (ג'ו, אם אתה קורא, לתשומת ליבך). בארץ ישנה תרבות של קריאת ספרים, ולא של קריאת חוברות בהמשכים (אני מדבר על הקהל הרחב שאנחנו מנסים לפרוץ אליו). בנ'אדם שמגיע לאירוע תרבות ורואה דוכן שמציע לו את חוברת מתוך סידרה בהמשכים, לא יתפתה לקנות כי הוא יודע שכנראה אין לו סיכוי להיתקל בחוברות ההמשך. אבל אם תציע לאדם לקנות ספר, עם התחלה, אמצע וסוף, אתה כבר מסיר לעצמך מכשול אחד בדרך לארנק שלו. מה גם שזה הופך את הקומיקס שלך לאופצייה למתנה. ושוב חוזרים לכסף. הוצאת חוברת זהו עניין פשוט בהרבה מאשר ספר שלם. מה הפיתרון הקסום ומהיר? אין. דה. לומדים לצייר. לומדים לכתוב. לומדים את שפת הקומיקס. לומדים להשתמש במחשב ויוצרים קומיקס בנזונה! כזה שאפשר לעשות מעמודים מתוכו פוסטרים לחדר. כזה שילדים ישבו בבית וינסו להעתיק את הציורים כדי ללמוד לצייר. משהו בנזונה! אח"כ מתחילה העבודה הקשה: מחשפים תורמים, פרסומות, או לחילופין הוצאה לאור ומוציאים את הספר. אח"כ משקיעים את הנשמה ביחסי הציבור. ומה בסוף? ולהאלה? כנראה שלא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.