ליתר דיוק, הכותרת היא....
גברים הם לא כלבים. גם את, זו שה"מאמר" מופנה אליה, אינך כלבה. אינך רוצה לגלות שאיזה זכר "התלבש" ( או התפשט ) עליך, קיימתם את מצוות פרו ורבו, הבטחת את המשכיות הדור, ובא לציון גואל. את מי מענינת האבולוציה ? והמין, לא הסקס, אלא הסיווג הזה במשפחת היונקים של הומו-ספייאנס, המין האנושי, סופו הרי להיכחד. אז מה בצע בזרענו ברדתנו אל שחת ? והמין, לא האנושי, אלא הסקס ( בסדר, בסדר,גם הוא אנושי... ), האם הוא הכל בחיים ? אינך רוצה לגלות שמה שחשוב לך בחיים, זה בית של שלושה, ארבעה, חמישה חדרים. עם גינה או מרפסת שמש. או אם הבונזו היומי שלך מוגש במסעדה אסקלוסיבית, ונקרא במיני שמות אקזוטיים א-לה-קרם. ואם היין מוגש לטעימה, לפני הנחת הבקבוק על השולחן. אינך רוצה לגלות, שהכוח המניע אותך הוא אם הנעת את עצמך לאותה המסעדה במרצדס מודל 2003. ואולי כן היית רוצה לגלות. גם אני לא הייתי מתנגד.
אבל, מה היינו עושים בלי המשוררים, הסופרים, האמנים... האם רחל היתה כותבת "התשמע קולי, רחוקי שלי", אם היתה מבינה את עובדות החיים מתוך קריאת ה"מאמר" ? האם ביאליק היה שואל "אומרים יש אהבה בעולם, מה זאת אהבה ?" האם אהוד מנור היה כותב "מה זאת אהבה, מה היא מבקשת, את ימי ולילותי ולא די" ? האם אנטוניו גיזלנזוני היה כותב ליברטו לאופרה כמו "אָיְדָה" ? מה ורדי היה מלחין ? ומה עם "טוסקה" של פו´ציני ? ומה עם שקספיר ? איך היה כותב את "רומיאו ויוליה" ? את "אותלו" ? איך ארכדי דוכין היה כותב את השיר "יש בי אהבה" ? בין האפל לנסתר , בין האוצר לתחתית, בין הזיוף לאמת, בין השפיות לשינה, בין הילדות לזקנה - עם מה היינו מתעסקים, אילולא הדבר החמקן, המתוסבך, המבולבל, חסר ההגיון, ששמו אהבה ? את עדיין חושבת שכדאי לאמץ את ה"מאמר" ?
( פלספן לא קטן בעצמו )