ושוב, סטילגר המספר...
יום שבת, חושך, כולם ישנים... רק שמשון ויובב ערים... יום שבת בבוקר תוכנן (לא תוכנן) טיול, ארבעה חבר´ס קבועים רוכבים יחדיו כבר... הרבה זמן. 12:00 אין קול ואין עונה, בהחלטה אמיצה החלטתי שאני הולך לעשות את זה לבד. וללא זמן נוסף למחשבה הלכתי לישון ! 14:30 צלצול סלולרי איום מקיץ אותי משנתי העריבה ובקול מיוסר ועיניים שתומות אני עונה, מצידו השני של הקו נמצא א´. א´ רוכב על DR650 (רוכב שד), ואומר לי... מה קורה ? אתה ישן ? הרתי אותך ? כמובן שכן נכנס הנימוס הבלתי מבוקר של יקיצה ואני עונה לא, לא מה פתאום (Ya right) התעוררתי כבר קודם. בכל אופן א´ עלה ירושלימה עם ציוד שטח (כי זה היה התכנון) ופשוט נזכר 7 שעות אחרי הזמן שאמרנו שנצא, ברגליים עצלות וגוף תפוס אני אומר לעצמי אז מה אם אין לי כח, לפחות נדפוק איזה טיול השבת (שהרי בשביל זה הקב"ה המציא אותה, לא ?). לאחר דקות ארוכות של התארגנות אני עולה על הציוד ממזיג לגרוני הניחר שלוקים בריאים של קולה (למען הקפאין) ויוצא את פתח ביתי. כאן יש בעיונת, שכן הלידר הקבוע שלנו לא הצטרף לטיול זה וכמו כן המאסף היקר שלנו כך שנשארנו רק אני וא´, ואם זה המצב אני מקבל את ההובלה, סבבה ! יוצאים בעצלתיים מגן החיות התנ"כי לכיוון חירבה ס(צ)עדים, רכיבה קלילה להתחלה, שביל מוכר, סבב... משם רוכבים קלות לאורך אחד הצירים של רכס שורק ולכיוון אבן ספיר, בצידה הרחוק יותר של היישוב אנו חותכים לשביל עפר חדש ולא מוכר (שתבינו, כל הנסיעות הם על פי אזימוט כללי בלבד, אין תכנון או ידיעה מראש לאן נגיע ואיך!) מאבן ספיר (ואני מקצר מאוד) הגענו לצומת שמשון פאתי אשתאול, שם עצרנו לראשונה, סיגריה, ארבעה סברסים קטופים טרי, חופו תאנים סגולות עשירות ושקדים (אמא טבע יודעת לדאוג לרוכבים בעולמה, תודה אמא טבע), משם חצינו את כביש בית שמש והמשכנו דרך היער מצומת שמשון לצומת נחשון (אלוהים יודע איך הגענו לשם בסוף...) בדרך לצינו יערות הרבה קטעי עבירות קשה, עליות, ירידות, אבנים, מחסומים, הכל היה שם והרבה גזזזזז. כ-2 ק"מ לערך לפני צומת נחשון עברנו בלב ליבו של כרם ענבים שם נאלצנו לעצור שכן האשכולות הסגולים העשירים הללו לא הותירו לנו ברירה אלה לחנות בקרבם, נטלנו שני אשכולות דשנים והתענגנו כמו שלא יתכן בחיים שניתן להשיג כאלה ענבים בחנויות (כאן אני רוצה לומר תודה לבעלי הכרם ולהכנסת האורחים הבלתי מודעת שלהם מקרב ליבנו)משם הגענו לצומת נחשון ומעבר קליל לאורך הכביש ולכרמי יוסף (ביקור חברים, שתייה קרה ועוגיות, שוב, תודה !)מנוחה של חצי שעה ואודרוב... יש עוד אור, מה ? נחזור דרך הכביש ? מה פתאום ! יש אור... רוכבים !!! חתכנו דרך היער של כרמי יוסף שם ארעה הנפילה הראשונה בטיול א´ נפל בעלייה בה הוא לא שם מספיק דגש על הגז ושבר רגלית נוסע, מרימים ת´אופנוע א´ עולה עליו קצת גז קצת פירפורים והאופנוע מוטל על הצד השני, לאלו מכם שלא מכירים את התחושה, בשטח אפשר לעשות הכל ולהתעייף וזה לגיטימי, אבל ברגע שנפלת ואתה צריך להתחיל לתקן משהו זה הדבר הכי קורע שיש, כולך נוטף זיעה חם אש ואין כח בשיט להתחיל להפעיל כח שלא קשור ישירות לרכיבה. מפה לשם המשכנו וחצינו דרך כרמים נוספים ולקראת הסוף דרכנו היתה חסומה ע"י יציקה באורך 7 מטר ורוחב 2.5-3 מטר של חרא פרות טהור ונוזלי, עברנו הכל, מה, לא נעבור גם את זה ? בטח נעבור !!! רק באיזה מחיר... בחיים שלי לא הרחתי זחנה שכזו ! זה לא יכול להיות שאלוהים יצר ניחוחות שכאלו ואם כן אני מבין למה אני חילוני עכשיו ! (בצחוק
) לא היתה ברירה והבאנו בגז, העומק היה משהו כמו 20 ס"מ טהורים של ארומה עיסתית, שנינו לא הצלחנו לשמור על שיווי משקל מושלם ורגלי הימנית שקעה בתערובת בעוד רגלו השמאלית של א´ עשתה בדיוק את אותה פעולה ! משם חתכנו ללטרון שם נשטפנו (הריח עדיין איתי) ותדלקנו, לשמחתנו הרבה לפתע הגיעו 3 רוכבי שטח נוספים על XR,KLX,ו-DR תמיד שמחים לראות שיש עוד כמונו, החלפנו חוויות וחזרנו ירושלימה. ושוב כמו תמיד הארכתי לאללה, ושמונה עשר נקודות זהב למי שהגיע עד הלום ! יורז טרולי... אני...