טכניקות וטכנולוגיות להצתת אש
הי
אכן זקו העלה באוב תמונות ישנות,
מאז יש לי כ 70 אגרופני הצתה- או מקושי הצתה. (התיחסות בהמשך)
יש עוד כל מיני מצתים, אך מתעצל לצלם ולהעלות.
אם מעניין מישהו- מוזמן לפנות אישית, עדיף למייל, כי אני מבקר כאן בתדירות נמוכה.
אגב נתתי ונותן הרצאה בנטשא עם הדגמות מהאוסף.
ולגבי האקדמיה- פניתי אליהם לגבי הטרמינולוגיה בנושא, וזאת תשובתם אחרי שהסברתי להם במה מדובר ואיך העסק עובד
[email protected]
תשובת שבע ורדי :
שלום רב,
באקדמיה לא נקבעו מונחים בתחום זה. הפניתי אפוא את שאלתך לד"ר איתן איילון מרכז תחום "אדם ועמלו" במוזאון הארץ ולהלן תשובתו:
1. המכשיר: אכן אביצור קרא לו "אגרופן" וכך גם אספנים באתריהם. אולם אגרופן הוא כינוי לנשק קר המורכב על אצבעות היד ומכים בו את היריב. כלי ההצתה, לעומת זאת, קטן בהרבה ואוחזים בו בין האצבעות, כך שהשם לא נראה לי מתאים לו. בתצוגת הקבע שלנו (2009) קראתי לכלי "מצת" ובאנגלית striker. לאור המונח המקובל באנגלית fire striker וכיון שיש הרבה מצתים מודרניים, אולי עדיף "מצת הקשה" או "מקוש הצתה", בלי להכנס לחומר (פלדה) ממנו הוא עשוי.
2. חומר ההצתה: כיון ש"נעורת" הוא מונח כללי לסיבי צמח (בעיקר בהקשר לאטימת סדקים בכלי שיט), אולי אפשר "פתיל נעורת" או "נעורת הצתה". עד כאן דבריו.
בברכה,
בת-שבע ורדי