אני תוהה, ובאמת לא לשם הפרובוקציה
נגיד וקורה הנס ו"אנחנו" (מי בדיוק?) מצליחים להרים תרומה חד פעמית ממר גאידמק. איך בדיוק אמורים להתחלק המשאבים? פר משפחה? פר ילד? פר רמת תפקוד? על פי רמת ההכנסה של ההורים? מי הגוף שאמור לעמוד מאחורי תרומה כזאת ולהחליט על הקצאת הכסף? ולפי אילו קריטריונים? לא יודעת, קצת מוזר לי כל העסק הזה, ובאמת לא רוצה לעורר סערות, אבל לא מתה על צורת "שנור" כזאת. לא שאני חושבת שהילדים שלנו לא זקוקים לכל המשאבים האפשריים, אבל מכאן ועד לפנייה לגאידמק.... לא יודעת... ובכלל, למה לשים את הדגש דווקא על שעות שילוב יחידני? האם ילדים שנמצאים במסגרות החינוך המיוחד לא יכולים להיתרם מעוד שעות סיוע? עוד טיפולים פרא-רפואיים? האם הורי השילוב באמת מאמינים שילד שנחשב כשייך לחינוך המיוחד מקבל את כל צרכיו במסגרת החינוכית? הרי זה לא סוד שכוח האדם הפרא-רפואי המופנה לחנ"מ הוא לא מספיק בכל קנה מידה, איכותי וכמותי, אז למה הדגש הוא דווקא על השילוב היחידני? מתי בדיוק, ועל ידי מי, נקבע ש"זה העיקר"? ושוב, אני לא מעוניינת לעורר פרובוקציות, ולא להיכנס שוב לויכוח הנצחי - שילוב, לא שילוב. אני רק חושבת שאם מעלים רעיון כזה, צריך לעמוד מאחוריו משהו מובנה ומוצק.