בהחלט
התוכניות ששודרו (היו שלוש נדמה לי), גרמו לפעמים להרגיש שאני שומע את ג'ון פייל ב 68 בלונדון, היה לזה איכות של קפסולת זמן שהוקדשה לה המון מחשבה, שתייצג הייטב ותיהיה גם חוויה אסטטית בפני עצמה. מקווה מאוד שיחזור, אבל בלי קשר, זה הזדמנות לדבר על מה שמעצבן אותי ברדיו בארץ, ובעיקר ב 88FM כי מהתחנות האחרונות אין לי שום ציפיות. המוטו של 88 כמו שאני מבין הוא הגשה אישית, כלומר שהמגיש בוחר את המוסיקה ומעצב את התוכנית בהתאם למה שיש לו להגיד, שזה אחלה רעיוןבפוטנציה, הבעיה מתחילה כשמביאים דברים מהתאוריה למעשה, הגשת תוכנית אישית ברדיו זה דבר מאוד קשה לעשות ועוד יותר קשה לעשות טוב, כשזה עובד (ולמשל, אצל טל השילוני וגדי ליבנה זה עובד) זה אולי הרדיו הכי טוב שיש, הבעיה היא, שזה מצריך שילוב נדיר של טעם אישי ייחודי, ידע מוסיקלי נרחב, ידע מיקצועי ברדיו (כן, זה מקצוע) ואישיות מענינת, בהעדר תרבות רדיו אמיתית בארץ, יש נורא מעט שיכולים לעמוד בזה והתוצאה, מבולבלת, בינונית רוב הזמן וקצת מעצבנת, כי זאת התחנה היחידה שכן משדרת דברים שאוהבי מוסיקה יכולים לשמוע. לטעמי, המיינסטרים של תחנה כמו 88 חייב להיות רוק קלאסי, מתי שמעתם פעם אחרונה ג'ימי הנדריקס (ולאו דווקא להיט כמו hey joe) או סטפןוולף, או המבאל פאי, או free ברדיו? לזה, יש קהל, כל אחד מהאנשים שהציפו את שדה החומוס, יעדיף שעה כזאת על פני כל דבר אחר שיש ברדיו, נכון, צריך להעסיק בשביל זה עורכים מוסיקלים, אבל זה, בניגוד למגישים שמרימים ורצים לנגוח, יש הרבה יותר, גם בקול ישראל. לצד זה, צריך גם במשורה, תוכניות אישיות, צריך גם תוכניות נישה, של ג'אז, בלוז, פסיכדליה, רוק מתקדם, פולק, גארז', ראגיי, סלסה וכל דבר שאפשר לחשוב עליו, אבל המהות של תחנה כזאת, חייב להיות רוק קלאסי, ערוך הייטב ומוגש חם. בהעדר כל אלו, רוב היום, 88FM נשמעת כמו גלגל"ץ לאנשים לא מגניבים, כבר יצא לי יותר מידיי פעמים לעבור משם לגלגל"ץ, ולא עם הרבה הנאה. בקיצור, יוחזר אורי לוטן לאלתר, ואם אפשר (וכנראה אי אפשר) תחזירו את אורי ב"ש, שלפחות שעתיים יהיו לנו...