למישהו יש את...

[tomerli]

למישהו יש את...

הטקסט של המונולוג : "מבחן קבלה"? תודה רבה ! לירון

 

[הילה גרף]

של ג'יין מרטין מ"לדבר עם"?

כי יש לי

 

[פרובוקטור]

תעלי לפה!

זה אחלה מונולוג

 

[הילה גרף]

בכיף

(שחקנית בשנות העשרים המאוחרות עולה בריצה לבמה. היא עצבנית ונרגשת. היא מסוככת על עיניה מהאור. לבושה בסגנון קצת משונה אבל אופנתי, מחזיקה בזרועותיה חתול קשור ברצועה.) היי, היי, הי. וואו. בסדר. מקום נחמד. אה, תאטרון נחמד אוירה נעימה. או או אי או א,א, או אי או אה, א או אי או אה, טוב... בחור... אתם שומעים אותי? שומעים? כן? אתם שם, לא? ( מניחה את החתול על הרצפה ודורכת על הרצועה) טוב. אז אנחנו כולנו פה. טוב. זאת אומרת אתם שם ואני פה אבל כולנו... לא חשוב. טוב, בואו נראה... בחינה,ררא! לקבל את התפקיד! או.קיי שמי... איזה חרא שכחתי איך קוראים לי. בסדר זה... יגידו שאני משוגעת. קוראים לי... אני באמת שכחתי, שכחתי איך קוראים לי... שם הבמה שלי... אתם מבינים? החלטתי להשתמש בשם הבמה החדש שלי לבחינה הזאת... ל... אה... למזל... זה היה... זה היה מאוד... תראו מה'אכפת לכם, נכון? איך שלא יהיה שמי האישי בעולם הזה הוא מרי טיטפר. טיטפר. הבנתם אותי? ט-וב. או קיי. אתם שומעים אותי? גם בסוף? שומע אותך ברור המפקד! אלף-אלף. ועכשיו, רק עוד עניין קטן ואפשר להתחיל. ה... טיפוס הקטן שמחובר לרצועה הוא החתול של "טאט". החתול שלי "טאט". הבנתם אותי? (מצביעה על עצמה)טיטפר. (מצביעה על החתול) טאט. יופי הבנתם. אני רואה שהתחלתם להתעורר קצת. רואים שאתם מתחילים לקלוט משהו. יופי. יופי. עכשיו. לך... הוד מעלתך יש תפקיד. אני, טיטפר צריכה תפקיד. אנחנו באותו ראש. התאמה מושלמת...א...ז, עיר ההזדמנויות. טוב, יש לי שני קטעים בשבילכם היום. והנה הפתעת העונה, אחד קלאסי... ואחר מודרני, דרישת שלום מהחזית. בסדר. לקטע הקלאסי אני אתפשט לגמרי,פוי, ציצם מפוקשקים מגעילים. ביפ. ביפ. אוקיי. אוקיי. עכשיו בלי צחוק. אני באמת אתפשט. עכשיו תשאלו למה זה קלאסי? אתם בטח צוחקים. הגוף. הגוף הוא קלאסי. תמיד היה ככה ותמיד יהיה. הא הא. זו תחילת האמנות. הגוף זאת אומרת. אבל על זה אין שום ויכוח, נכון? ברור שלא. או קיי. עכשיו כמו שנהוג בבחינות כאלה אתם יכולים להפסיק אותי מתי שתרצו. אתם יכולים להפסיק אותי שניה אחת אחרי שהתחלתי, אבל... אבל... וזה בדיוק העניין. (מוציאה מהארנק פטיש ומסמר) רק רגע. רק עוד רגע, בסדר? אני פשוט קצת נרגשת. רק עוד משהו אחד ואני כבר אתכם. (היא ממסמרת את רצועת החתול לרצפה) יופי. החתול טאט. זהו זה. חתול מתוק. איפה היינו? א או אי או א, א או אי או א, א או אי או אה, טוב, תפסיקו אותי מתי שאתם רוצים. כן. פשוט תצעקו "תודה לך מרי טיטפר" בתקיפות אבל בנימוס...מוס... מוס. ואני אפסיק. אפסיק את הסטריפ. אבל ברגע שאני מפסיקה את הקטע הקלאסי שלי אני עוברת מיד לקטע המודרני, שהוא... אני מבקשת הקשבה מלאה עכשיו... להכות בפטיש על ראש החתול! איכס. לכל הרוחות! "הבחורה הזאת רצינית?" טוב... אני לא רוצה לקלקל לכם אבל אני לא חושבת שהיא צוחקת באופן מיוחד. ובכן, מאזינים יקרים. זה מה שיש היום בתפריט. זה מה שיש. אבל בעצם מה שמדגדג לכם בתחת זה האפשרויות. אפשרות א:ניתן למסכנה הנואשת וחסרת התקווה הזאת להשפיל את עצמה... ואני אשפיל את עצמי, אשפיל את עצמי עד עפר. זאת אומרת... בלי בגדים... עירומה... פה? לפני זרים? נורא מגעיל, איום! או אפשרות ב'... אנחנו יכולים לומר לה "תודה רבה לך" ולראות אותה מקצצת את החתול. ותדעו לכם שמרי טיטפר זריזה מאד. זה יקרה תוך שניה... דם חתלתולים. ותודו על האמת, אתם "המכופתרים" שבעצם הרגתם חתול קטן. אחריות! או אפשרות שלישית, אחת לפני האחרונה, אנחנו יכולים לתת למרי טיטפר את התפקיד המחורבן הזה, בסה"כ שתים עשרה שורות, שתי סצינות, תפקיד שתאמינו לי, כל שחקנית בינונית יכולה לעשות כשהיא עומדת על הראש ומפזמת "קחו את התפקיד הזה ודחפו אותו..." מהסוף להתחלה. טוב, אז אפשרות אחרונה, זה באמת קצת מוגזם, אבל אנחנו יסודיים מאוד. אנחנו יכולים לתת לה את התפקיד עכשיו, ואז, אחרי שהיא עוזבת, היא ובת הערובה השעירה שלה, ניקח ממנה את התפקיד בטענה שהיא זקוקה... ששש... לטיפול פסיכיאטרלי" אבל אם תעשו את זה... אם תעשו את זה, מרי סטיטפר תמצא אתכם, ובנקמתה האיומה תהרוג את החתול הבן זונה ויכול להיות- ואולי זה לא כל כך נעים- תהרוג את עצמה באופן איום ומזעזע ובסגנון אקזוטי. ממש לפני העיניים שלכם. יכול להיות שלא יהיה לה אומץ, מצד שני, אין לדעת. אין לדעת. אוקיי. או קיי. אנחנו מוכנים לנסות. גמרנו עם ההקדמה ועכשיו אנחנו מגיעים לעצם העניין. לנוסחה הסופית. כל אחד והעבודה שלו. דיאלקטיקה. לכם יש תפקיד. אני רוצה תפקיד. יש לנו כאן עסק רציני. נכון? נכון. טוב, עכשיו אני אתחיל בקטע הקלאסי ואני אתחיל להוריד את חולצת הג'ינס שלי. תסתכלו טוב טוב. שתי הידיים שלי מחוברות לזרועות. (היא מתחילה לפתוח את כפתורי החולצה והאור יורד). -סוף- הערת ביניים שלי- וואו.. זה לקח זמן..(לכתוב את זה). אם אתם צריכים עוד משהו- Be my guest!