חילוץ שורשים
לא טכניקת מדיטציה, אבל משהו שאולי יכול לעזור. כשאנו נקשרים באדם אחר חלקים אנרגטיים ממנו נתפסים בנו ולהיפך. ברגע הפרידה האנרגיה הרגשית שהשקענו ולא קיבלנו חזרה נגדעת מאיתנו. בו בזמן נשארים בתוכנו חלקים שקרעו מהגוף האנרגטי של האחר. האנרגיה של האחר מתגעגת ורוצה לחזור אליו - היא כואבת בתוכנו. האנרגיה שלנו שהשארנו אצלו מושכת אותנו אליו והואקום החסר מכאיב בתוכנו. לתרגיל שני שלבים: האחד להחזיר לעצמך את החלקים שהשארת אצלו, השני לשלוף מתוכך את האנרגיה שלו שנשארה בך. רצוי לבצע את התרגול במקום מבודד, בלבוש מינימלי או בעירום, רצוי קרוב לטבע. אם נין לספק תנאי של אוהל הזעה אינדיאני מה טוב. התהליך נמשך במשך ערב שלם. בשלב הראשון עליך לדמיין שיש שורשים זרים בתוכך וממש לשלוף אותם במקום שהם נעוצים בך כמו שפנטומימאי מושך חוטים בלתי נראים. לאט תוך תוך שאיפה וכוונה עזה לאחוז כל שורש כזה ולשלוף אותו מהמקום בו חשים אותו כואב - מהלב, מהבטן, ומכל מקום שבו חשים את חסרונו של האחר. זהו תהליך ארוך ויש למצות אותו עד תום, עד שמרגישים נקיים. בבוקר יש להתקלח, מים קרים, מים חמים, מים קרים. את השלב השני רצוי לעשות עוד באותו היום ולפחות ביום למחרת. לאחר שהשבת לו את מה ששלו קיימת האפשרות לקבל חזרה את את מה ששלך. יש לדמיין את האדם האחר וממש למשוך באותה הצורה מתוכו בידייך את האנרגיה שנתת לו, את התחושה שעושה אותו חשוב ומיוחד עבורך - למשוך מתוכו את החוטים באותה השיטה ולהחזיר אותם תוך שאיפה לתוכך. לשלב הראשון רצוי להשתמש בכל דבר שיוצר חום ופתיחה: חימום, לחות, צבעים חמים, תאורה כתומה, שמנים וריחות שפותחים את הסימפונות. לשלב השני רצוי מזג קריר ומיושב יותר, פחות רגשי וטראנסי. לאחר התהליך רצוי להמנע מכל מגע עם האדם למשך 40 יום.
