למה...

למה...

שלום לכולם אני ערן בן 22 בעוד חודשיים... (כבר זקן)... אני כבר המון זמן מחפש חברה... ועדיין לא מצאתי מישהי מתאימה. אני חושב שאולי אני מפשל כל פעם מחדש רק בגלל שאני כ"כ רגיש. אני בכרתי מלא בנות, מכל הארץ היו לי כ200 פגישות עיוורות אם לא יותר. כרגע אני חי חיים מאוד עצובים כי אני מאוד לבד. הייתי רוצה להפסיק להיות כזה ולהרים ת'ראש אבל אני לא יכול.... זה הורס אותי שאין לי אהבה... האם זאת בקשה קשה או מיוחדת? האם יש בחורה נחמדה? למה אין מישהי שפשוט תשלים עם איך שאני יש לי המון אהבה לתת.... למה אין לי למי אותה לתת.... שילחו לי מייל או תגובות ל:[email protected] שלכם ערן העצוב.
 
אם אתה זקן, מה אני אגיד ומה אחרים

יגידו
הייתי שם, הייתי במקום שבו אתה נמצא- בערך כל ערב הייתי יוצאת לדייט, הפסקתי בשלב מסוים לספור את הדייטים ואת הבחורים שעימם יצאתי, והכל סבב סביב הדייטים- המצבי רוח שלי התחלפו בהתאם לדייט: יכלתי בוקר אחד להיות מאוכזבת מדייט שהיה לי ערב קודם ולמחרת כבר להתרגש לקראת דייט אחר, ובמבט לאחור לא פלא שלא הצלחתי למצוא אהבה. אתה לא צריך לגרום לכך שכל החיים שלך יהיו סובבים סביב אהבה, אלא שהאהבה תהיה רק חלק מחייך- תצא לדייטים, תנסה ותתנסה אבל לא כל ערב, ואל תתן לאכזבות שאולי יהיו להרוס לך את הימים. אמרו לי את זה פה, אמרו לי את זה חברות מהעולם הלא וירטואלי ולאף אחד לא הקשבתי בזמנו, אבל רק באמת כששיחררתי, שנתתי לזה להיות חלק מהחיים שלי ולא כל החיים שלי, מצאתי אהבה, והיה שווה לחכות.
 
יפה...../images/Emo13.gif

רק באמת כששיחררתי, שנתתי לזה להיות חלק מהחיים שלי ולא כל החיים שלי, מצאתי אהבה, והיה שווה לחכות. מסכימה...
 
למעלה