למה?
- פותח הנושא ezmeer
- פורסם בתאריך
אני חושב שיש עם זה בעייה
כי לכל האנשים או לפחום לרוב יש איזשהו תסביך שהם מרגישים שהם חייבים להתחתן ולעשות ילדים, אחרת הם לא יהיו אנשים נכונים. כי ככה מלמדים אותם שצריך ללמוד, לשרת בצבא ואז להתחתן והאמא לוחצת "מתי אני כבר אראה נכדים.." וכל אחד יודע שצריך ילדים, אבל אם נשאל מישהו ברחוב, למה צריך ילדים, הוא יחשוב, שמשהו אתנו לא בסדר.
כי לכל האנשים או לפחום לרוב יש איזשהו תסביך שהם מרגישים שהם חייבים להתחתן ולעשות ילדים, אחרת הם לא יהיו אנשים נכונים. כי ככה מלמדים אותם שצריך ללמוד, לשרת בצבא ואז להתחתן והאמא לוחצת "מתי אני כבר אראה נכדים.." וכל אחד יודע שצריך ילדים, אבל אם נשאל מישהו ברחוב, למה צריך ילדים, הוא יחשוב, שמשהו אתנו לא בסדר.
או
שהוא יחשוב לרגע למה באמת הוא רוצה ילדים... ואז אולי הוא יגיע לתשובה שלו, לאמת שלו, והוא יוכל, לפחות באותו רגע, להיות, או להתקרב לפחות, למקום של בחירה בנושא הזה... ואז אולי הוא לא יעשה ילדים בגלל שאימא לוחצת, או בגלל שצריך, או בגלל שלכל החברים כבר יש... אלא בגלל שזה משהו שהוא באמת באמת רוצה. הבדל מהותי, בוודאי תסכים... ואז, אולי, הוא גם יהיה אבא יותר טוב, כשיהיו לו ילדים. ואפרופו מורים, ילדים יכולים להיות מורים מופלאים. אולי בגלל זה אנחנו רוצים בהם. או גם בגלל זה. א י ל ה ילדה ילדה ילדה
שהוא יחשוב לרגע למה באמת הוא רוצה ילדים... ואז אולי הוא יגיע לתשובה שלו, לאמת שלו, והוא יוכל, לפחות באותו רגע, להיות, או להתקרב לפחות, למקום של בחירה בנושא הזה... ואז אולי הוא לא יעשה ילדים בגלל שאימא לוחצת, או בגלל שצריך, או בגלל שלכל החברים כבר יש... אלא בגלל שזה משהו שהוא באמת באמת רוצה. הבדל מהותי, בוודאי תסכים... ואז, אולי, הוא גם יהיה אבא יותר טוב, כשיהיו לו ילדים. ואפרופו מורים, ילדים יכולים להיות מורים מופלאים. אולי בגלל זה אנחנו רוצים בהם. או גם בגלל זה. א י ל ה ילדה ילדה ילדה
אגואיזם נובע ממה שהחברה משדרת
מה זה אגואיסטי קיומי אם לא קשר ישיר למה שהחברה משדרת? הרי אגואיזם, זה סוג של קנאה. אנחנו רואים מה יש לאחרים ואנחנו רוצים את זה גם. כי חושבים שיהיה לנו טוב עם זה. אם לא הייתה יודע שיש כזה דבר ילדים ואיך אפשר לגדל אותם(שזה מה שהחברה משדרת), לא הייתה רוצה אותם, כי אינך יכול לרצות משהו שאינך יודע עליו. רוצים ילד לעצמנו, ממניעים אגואיסטים. גם אם זה אושר. אני רוצה ילד כי זה נותן לי אושר - גם כאן זה ממניעים אגואיסטיים. אני רוצה אושר - אני רוצה! אז מה זה ילד? צעצוע לשחק איתו, שיביא לי אושר?
מה זה אגואיסטי קיומי אם לא קשר ישיר למה שהחברה משדרת? הרי אגואיזם, זה סוג של קנאה. אנחנו רואים מה יש לאחרים ואנחנו רוצים את זה גם. כי חושבים שיהיה לנו טוב עם זה. אם לא הייתה יודע שיש כזה דבר ילדים ואיך אפשר לגדל אותם(שזה מה שהחברה משדרת), לא הייתה רוצה אותם, כי אינך יכול לרצות משהו שאינך יודע עליו. רוצים ילד לעצמנו, ממניעים אגואיסטים. גם אם זה אושר. אני רוצה ילד כי זה נותן לי אושר - גם כאן זה ממניעים אגואיסטיים. אני רוצה אושר - אני רוצה! אז מה זה ילד? צעצוע לשחק איתו, שיביא לי אושר?
קיום מודע
אני באפן אישי מאוד מודעת לנוכחות בני - וכן אני לוקחת אחריות עליו. בכלל העשייה שלו נעשתה רק כאשר אני הייתי מוכנה ובשלה לכול המשמעויות הנילוות לילד (להבדיל מחוסר מודעות). בכול מקרה התשובה היא לא חד ערכית. אנשים שונים צריכים ילדים מסיבות שונות, לי זה אושר (גם אם זה אגואסטי), לאחר המשכיות, ויש כאלה שבאמת עושים ילדים ללא מודעות.
אני באפן אישי מאוד מודעת לנוכחות בני - וכן אני לוקחת אחריות עליו. בכלל העשייה שלו נעשתה רק כאשר אני הייתי מוכנה ובשלה לכול המשמעויות הנילוות לילד (להבדיל מחוסר מודעות). בכול מקרה התשובה היא לא חד ערכית. אנשים שונים צריכים ילדים מסיבות שונות, לי זה אושר (גם אם זה אגואסטי), לאחר המשכיות, ויש כאלה שבאמת עושים ילדים ללא מודעות.
מה כל העולם נשאל?.....כי כל
האנשים או לפחות רוב...ככה כתבת,כל סמך מה? על סמך ראייה? ואולי החוש הזה הכל כך דומיננטי בחיינו מטעה? ועכשיו ברצינות.."הכל ידוע,הרשות נתונה"....כלומר מעבר לצרכים האישיים ,שלנו יש מעגל יותר רחב שקוראים לו "אנושות"מכיר ת´שיר איך שגלגל מסתובב לו? ...מה עם המשך הדור?...טבוע בנו ביולוגית הרצון לשמר את ההמשך שלנו,זה בא לידי ביטוי בעשיית ילדים,ומצד שני יש את התשובות הנוספות שקבלת כאן,מאחר ואנו חיים בתקופה שיש נורמות חברתיות אחרות או נוספות אפשר לראות "תאי" משפחה נוספים שלא תמיד ילדים הם חלק ממנה.. אבל,ילדים זה שמחת חיים פשוטו כמשמעו,יש להם תובנות מדהימות,הם מלאי אושר ולאחרונה מוצאת את עצמי בהתעלות והתרגשות מהם..כן דווקא הם ..מלאכים קטנים...
האנשים או לפחות רוב...ככה כתבת,כל סמך מה? על סמך ראייה? ואולי החוש הזה הכל כך דומיננטי בחיינו מטעה? ועכשיו ברצינות.."הכל ידוע,הרשות נתונה"....כלומר מעבר לצרכים האישיים ,שלנו יש מעגל יותר רחב שקוראים לו "אנושות"מכיר ת´שיר איך שגלגל מסתובב לו? ...מה עם המשך הדור?...טבוע בנו ביולוגית הרצון לשמר את ההמשך שלנו,זה בא לידי ביטוי בעשיית ילדים,ומצד שני יש את התשובות הנוספות שקבלת כאן,מאחר ואנו חיים בתקופה שיש נורמות חברתיות אחרות או נוספות אפשר לראות "תאי" משפחה נוספים שלא תמיד ילדים הם חלק ממנה.. אבל,ילדים זה שמחת חיים פשוטו כמשמעו,יש להם תובנות מדהימות,הם מלאי אושר ולאחרונה מוצאת את עצמי בהתעלות והתרגשות מהם..כן דווקא הם ..מלאכים קטנים...
ובכל זאת
אני אחזור על המילים שלך: "מה עם המשך הדור?...", "טבוע בנו ביולוגית הרצון לשמר את ההמשך שלנו,זה בא לידי ביטוי בעשיית ילדים", "אבל,ילדים זה שמחת חיים פשוטו כמשמעו", "ולאחרונה מוצאת את עצמי בהתעלות והתרגשות מהם" כל מה שאמרת אמת, אבל זה רק מראה, שאנחנו לא עושים ילדים בצורה מודעת. אנחנו עושים אותם בשביל הצרכים שלנו. בשביל עצמנו. אז בשביל מה צריך ילדים? בשביל לספק את היצר האגואיסטי?
אני אחזור על המילים שלך: "מה עם המשך הדור?...", "טבוע בנו ביולוגית הרצון לשמר את ההמשך שלנו,זה בא לידי ביטוי בעשיית ילדים", "אבל,ילדים זה שמחת חיים פשוטו כמשמעו", "ולאחרונה מוצאת את עצמי בהתעלות והתרגשות מהם" כל מה שאמרת אמת, אבל זה רק מראה, שאנחנו לא עושים ילדים בצורה מודעת. אנחנו עושים אותם בשביל הצרכים שלנו. בשביל עצמנו. אז בשביל מה צריך ילדים? בשביל לספק את היצר האגואיסטי?
איזמיר
אולי תשתף אותנו בחוויה האישית שלך? למה אתה רוצה - או לא רוצה - ילדים? מה האמת שלך ביחס לזה? התשוקות, הכמיהות, הפחדים, החרדות? איך אתה חווה את הילדים שלך, אם יש לך כאלה? איפה אתה פוגש אותם והם אותך? מותר לבקש? אולי דרך זה נוכל לברר את השאלה המהותית, במקום לנסות לקבוע עוד הגדרות וכללים חיצוניים? א י ל ה מעיזה לבקש
אולי תשתף אותנו בחוויה האישית שלך? למה אתה רוצה - או לא רוצה - ילדים? מה האמת שלך ביחס לזה? התשוקות, הכמיהות, הפחדים, החרדות? איך אתה חווה את הילדים שלך, אם יש לך כאלה? איפה אתה פוגש אותם והם אותך? מותר לבקש? אולי דרך זה נוכל לברר את השאלה המהותית, במקום לנסות לקבוע עוד הגדרות וכללים חיצוניים? א י ל ה מעיזה לבקש
למה להוליד?
אילה, הענין הוא, לא אם אני רוצה או לא רוצה ילדים, אלא כפי ששאלתי - למה צריך להוליד ילדים? מנקודת ראות של בן אדם מודע. עכשיו אני אצטט חלק מהתשובות: הצורך האישי שלי בילד.....דובר פה רבות על אושר, אז האפרוח שלי הוא אושר (כן אושר ולא רק שמחה) תסתכלי על ילדים שמשחקים בחוץ, זה לא מביא אושר? למה את צריכה שיהיה לך אחד משלך? תאמצי ילד בסופו של דבר. אבל למה להוליד? כן, אני רוצה ילד כי הוא מביא לי אושר לא, הוא לא צעצוע לשחק בו (ילדים זה ממש לא משחק ילדים) אני שוב חוזר לשאלה - מה גורם לרצות להוליד? רצון אגואיסטי לאחד משלך? יש מיליוני ילדים בעולם. למה הם לא מתאימים לתפקיד הבאת האושר לחיים שלך? טבוע בנו ביולוגית הרצון לשמר את ההמשך שלנו,זה בא לידי ביטוי בעשיית ילדים דרך אגב, זה בא לידי ביטוי ברצון לקיים יחסי מין ולא ברצון לעשות ילד. הם מלאי אושר ולאחרונה מוצאת את עצמי בהתעלות והתרגשות מהם..כן דווקא הם ..מלאכים קטנים... מסכים אתך 100%, אבל למה להוליד, למה לא לאמץ או ללכת לעבוד בגן או כמטפלת? את יכולה להוליד אחד, שניים ... חמישה, אבל בעולם יש מיליונים, למה לא להתרגש מהם? אולי אנסח את השאלה שלי באופן קצת שונה. אני לא אשאל, מה המוטיבציות, אלא אני אשאל: מה הארגומנטים של שכל של בן אדם מודע להולדת ילדים?
אילה, הענין הוא, לא אם אני רוצה או לא רוצה ילדים, אלא כפי ששאלתי - למה צריך להוליד ילדים? מנקודת ראות של בן אדם מודע. עכשיו אני אצטט חלק מהתשובות: הצורך האישי שלי בילד.....דובר פה רבות על אושר, אז האפרוח שלי הוא אושר (כן אושר ולא רק שמחה) תסתכלי על ילדים שמשחקים בחוץ, זה לא מביא אושר? למה את צריכה שיהיה לך אחד משלך? תאמצי ילד בסופו של דבר. אבל למה להוליד? כן, אני רוצה ילד כי הוא מביא לי אושר לא, הוא לא צעצוע לשחק בו (ילדים זה ממש לא משחק ילדים) אני שוב חוזר לשאלה - מה גורם לרצות להוליד? רצון אגואיסטי לאחד משלך? יש מיליוני ילדים בעולם. למה הם לא מתאימים לתפקיד הבאת האושר לחיים שלך? טבוע בנו ביולוגית הרצון לשמר את ההמשך שלנו,זה בא לידי ביטוי בעשיית ילדים דרך אגב, זה בא לידי ביטוי ברצון לקיים יחסי מין ולא ברצון לעשות ילד. הם מלאי אושר ולאחרונה מוצאת את עצמי בהתעלות והתרגשות מהם..כן דווקא הם ..מלאכים קטנים... מסכים אתך 100%, אבל למה להוליד, למה לא לאמץ או ללכת לעבוד בגן או כמטפלת? את יכולה להוליד אחד, שניים ... חמישה, אבל בעולם יש מיליונים, למה לא להתרגש מהם? אולי אנסח את השאלה שלי באופן קצת שונה. אני לא אשאל, מה המוטיבציות, אלא אני אשאל: מה הארגומנטים של שכל של בן אדם מודע להולדת ילדים?
משהו בנימה
שבה אני שומעת את הדברים שלך צורם לי ומעורר בי התנגדות. אני פניתי אל האנושי שבך, הרך, האישי, ואתה בורח משם ועונה לי ב"העניין הוא..." ו"למה צריך..." כלומר, יוצא שוב מהפרטי אל הכללי. מהחיבוטים הפנימיים אל הרמה האקדמית. ואתה בונה מסמך עם ציטוטים מכל שנכתב ונותן תשובות ענייניות כביכול לכל טיעון ואז, בסוף, נפל לי האסימון... אתה שואל, מהם הארגומנטים (טיעונים, בעברית) של שכל של בן אדם מודע להולדת ילדים? ופה, מבחינתי, יש כשל. כי הולדת ילדים לא נמצאת על המישור השכלי, הלוגי. ולמען האמת, גם המודעות לא. מבחינת מודעות - תשמע, אני אדם מאוד מודע ואני מודעת לזה שאני מביאה ילדים בשל צורך אגואיסטי שלי. באמת שאני מודעת לזה. זה מניח את דעתך? ומבחינת המציאות - אני מביטה אל העולם ואני רואה בו ילדים ומכאן, שמישהו הוליד אותם. יש ילדים. ונדמה לי גם שאי אפשר להתווכח על העובדה, שאם לא יהיו ילדים, הרי שזה קיצו של המין האנושי, בסופו של דבר, נכון? אלה שתי עובדות שאי אפשר להתווכח איתו. הן ה"יש". הרחבת המודעות, כך על פי התפישה שלי, היא לא לבקש "ארגומנטים לוגיים" לפעולה כל כך אנושית, כל כך טבועה, כל כך רגשית; לא, הרחבת המודעות תיעשה כשניגש אנחנו, כהורים או כהורים פוטנציאליים, אל המקום הזה, ה"אגואיסטי" בפיך, הרך והרוטט, שמייצר בנו את הרצון לילד, ונברר מה יש לנו שם. האם אני רוצה ילד כי אני בודדה? האם אני רוצה ילד כי אימא שלי אמרה לי שהגיע הזמן ואני רוצה לרָצות? האם אני רוצה ילד כי אני מפחדת שבנזוגי יעזוב אותי אם לא ארצה? האם אני רוצה ילד כי אני מבקשת לי המשכיות? האם אני רוצה ילד כי יש לי צורך עז לתת? אולי לקבל? ורשימת האפשרויות עוד גדולה ורחבה ומסועפת... אבל, כאן נעשית הרחבת המודעות. המפגש עם עצמי. עם הרגשות שלי. עם המניעים שלי. עם האמונות שבבסיס הקיום שלי. ממה מורכב, איש איש לעצמו, הדבר הזה שאתה קורא לו "אגואיזם". וכשמטילים לשם אור, ורואים את הסיבות, אז נמצאים במקום של מודעות, במקום של בחירה. השכל לא יביא את זה. ההתבוננות פנימה כן. "ארגומנטים של שכל", כבודם במקומם מונח, אני לא מזלזלת בהם. אבל במקרה הזה, המקום שלהם צר מאוד. ולבקש להחיל לוגיקה על מקום של רגש זה כמו להכניס ריבוע לתוך עיגול. זה לעולם לא ימלא, לעולם לא יתמלא. א י ל ה עומדת על שלה
שבה אני שומעת את הדברים שלך צורם לי ומעורר בי התנגדות. אני פניתי אל האנושי שבך, הרך, האישי, ואתה בורח משם ועונה לי ב"העניין הוא..." ו"למה צריך..." כלומר, יוצא שוב מהפרטי אל הכללי. מהחיבוטים הפנימיים אל הרמה האקדמית. ואתה בונה מסמך עם ציטוטים מכל שנכתב ונותן תשובות ענייניות כביכול לכל טיעון ואז, בסוף, נפל לי האסימון... אתה שואל, מהם הארגומנטים (טיעונים, בעברית) של שכל של בן אדם מודע להולדת ילדים? ופה, מבחינתי, יש כשל. כי הולדת ילדים לא נמצאת על המישור השכלי, הלוגי. ולמען האמת, גם המודעות לא. מבחינת מודעות - תשמע, אני אדם מאוד מודע ואני מודעת לזה שאני מביאה ילדים בשל צורך אגואיסטי שלי. באמת שאני מודעת לזה. זה מניח את דעתך? ומבחינת המציאות - אני מביטה אל העולם ואני רואה בו ילדים ומכאן, שמישהו הוליד אותם. יש ילדים. ונדמה לי גם שאי אפשר להתווכח על העובדה, שאם לא יהיו ילדים, הרי שזה קיצו של המין האנושי, בסופו של דבר, נכון? אלה שתי עובדות שאי אפשר להתווכח איתו. הן ה"יש". הרחבת המודעות, כך על פי התפישה שלי, היא לא לבקש "ארגומנטים לוגיים" לפעולה כל כך אנושית, כל כך טבועה, כל כך רגשית; לא, הרחבת המודעות תיעשה כשניגש אנחנו, כהורים או כהורים פוטנציאליים, אל המקום הזה, ה"אגואיסטי" בפיך, הרך והרוטט, שמייצר בנו את הרצון לילד, ונברר מה יש לנו שם. האם אני רוצה ילד כי אני בודדה? האם אני רוצה ילד כי אימא שלי אמרה לי שהגיע הזמן ואני רוצה לרָצות? האם אני רוצה ילד כי אני מפחדת שבנזוגי יעזוב אותי אם לא ארצה? האם אני רוצה ילד כי אני מבקשת לי המשכיות? האם אני רוצה ילד כי יש לי צורך עז לתת? אולי לקבל? ורשימת האפשרויות עוד גדולה ורחבה ומסועפת... אבל, כאן נעשית הרחבת המודעות. המפגש עם עצמי. עם הרגשות שלי. עם המניעים שלי. עם האמונות שבבסיס הקיום שלי. ממה מורכב, איש איש לעצמו, הדבר הזה שאתה קורא לו "אגואיזם". וכשמטילים לשם אור, ורואים את הסיבות, אז נמצאים במקום של מודעות, במקום של בחירה. השכל לא יביא את זה. ההתבוננות פנימה כן. "ארגומנטים של שכל", כבודם במקומם מונח, אני לא מזלזלת בהם. אבל במקרה הזה, המקום שלהם צר מאוד. ולבקש להחיל לוגיקה על מקום של רגש זה כמו להכניס ריבוע לתוך עיגול. זה לעולם לא ימלא, לעולם לא יתמלא. א י ל ה עומדת על שלה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.