למה..

אינקה

New member
עכשיו יש לך דברים חזקים לסחוב

הייתי שמח אם הייתי יכול להחליש את שלי...
 

עינתיתי

New member
למה..

למה צריך להשתחוות לזן מסטר? כל כך לא מסתדר לי עם הדרך של הזן, הלימוד, הנדרים. הם בעצמם אומרים שאנחנו באים מאותו מקום, הולכים לאותו מקום, כולנו אותו הדבר, אותו אחד. לא לבקר, לא לשפוט, לא להיקשר, לא להתנשא, אז מאיפה בא הקטע של ההשתחוות. מבלבל וסוטר את הדרך !!
 

עינתיתי

New member
../images/Emo35.gifאינקה, אתה במוזה של שאלות.

נדבקת מהזןמסטר
התשובה לשאלתך היא לא.
 

אינקה

New member
../images/Emo6.gif

עכשיו תגידי... האם הרוח צריכה שיקודו לה?
הבנת את תשובתי הראשונה?
 
קידה למאסטר

אם תורידי את המילה הראשונה מהתואר "פחיתות כבוד" תזכי בכבוד. זן מאסטר לא נולד מאסטר, וגם הוא קד קידות רבות למוריו. השאלה אם זאת קידה לאדם שתוארו זן מאסטר או לדרך הזן שהוא מיטיב לייצג. בקידה גדולה לך......111
 

darmha

New member
על הקידות בזן../images/Emo140.gif

קיימות גישות שונות בקשר לקידות. הגישה הדואלית אומרת אני קד למשהו. לאלוהים, לבודהה או למישהו אחר. אבל בדרך הזן הגישה היא שונה בתכלית. יש סיפור מפורסם על נזיר שהתרגול שלו היה לקוד לכל דבר שהוא היה רואה. הוא היה קד לאנשים, לעצים, לכלבים, לסלעים, לזבל, לסוסים, להכל. למה? כי הכל הוא בודהה. מה זה לא בודהה? מה זה לא האמת? צריך להניח למשהו כדי להשיג את הנקודה הזאת. להשיג את הנקודה הזאת זה השיעור הראשון בדרך הזן. ללכת בדרך הזן משמעותו להניח להכל. להניח את הכל משמעותו לא לשפוט. לא לשפוט אומר לחזור לנקודת האפס - הכל חוזר לשם. במקום הזה אין אני והעולם הזה. אין אני ואתה. אין אני וזן מאסטר. הכל חוזר לנקודת ה- 0. 10*0= 0 100*0= 0 10,000*0=0 הקידה בזן מהווה ביטוי של נקודה זו. או המחשה של נקודה. אין את הדואליות של אני קד למשהו או מישהו. בקידה כנה מניחים להכל ורואים שאני ואתה נעלמים והכל: אני, אתה, כולם - זאת האמת ברגע הזה. מנקודת ה- 0 הזאת מגלים את העולם מחדש. לומדים לתפקד מהנקודה הזאת בחיי היומיום. תרגול הזן הוא בעצם ניסיון משותף של כולם לחזור לנקודת ה- 0. בסדנא - כל היום. ולא בסדנא גם. כזכור, הזן מאסטר בעצמו עושה 108 קידות בבוקר יחד עם כולם. מה שמיוחד בדרך הזן הוא גם טכניקת הקואנים. שם לומדים איך לתפקד באופן מדויק ביותר מתוך מצב ה- 0 בסיטואציות שונות. הקידה, ללא שיפוטיות, מהווה גם מעין הסכמה או ביטוי של הסכמה לתפישה הזאת. אולם, אם אנחנו שופטים את עצמנו או את הסיטואציה אז מתעוררות כל מיני שאלות בנושא הקידות. אז אם את מניחה להכל התפקוד הטבעי והנכון מופיע מרגע לרגע. מהו התפקוד הנכון מרגע לרגע? זאת שאלה חשובה מאוד. במובן מסוים כל תורה היא לא רלוונטית כי כל רגע הוא חדש ועומד בפני עצמו. מה שחשוב הוא להניח לתפישת העולם השיפוטית ולהיות צלול מרגע לרגע. כשאדם צלול מרגע לרגע הוא רואה נכון את הסיטואציה, הוא מרגיש נכון את מערכת היחסים וכתוצאה מכך הוא גם מתפקד נכון מרגע לרגע. זה הכל. פשוט מאוד. להבין זן זה להבין את המיינד היומיומי הפשוט. אז אני שואל אותך הקורא/ת מה התפקוד הנכון שלך ברגע הזה? תשובה טובה היא הכרחית. אבל זהירות. התשובה הטובה ביותר תהפוך לזבל אם תנסה להחזיק זה. אם התשובה לא בהירה אז הקידה מלמדת אותנו את התשובה. בהצלחה יובל
 
למעלה