למה???

[למה???]

למה???

לפי מה שקרלוס קסטנדה כתב- דון חואן אמר שהחיים שלנו פה הם חד פעמיים. אנחנו מתים ואז ה"נשר" אוכל את תודעתנו. אלא אם כן אנחנו יוצאים ל"עולם האחר" (והנשר לא אוכל את תודעתנו). למה בעצם אתם חותרים להגיע ל"עולם האחר"? הרי גם שם יהיה לכם קשה <יוסיף דעת יוסיף מכאוב>. למה למרות שרוב הסיכויים שאתם לא תצליחו אתם חותרים למטרה הזאת? למה בכלל? למה לא לחיות פה את החיים ולגמור אותם בסופו של דבר, הרי אחרי המוות הנשר אוכל את התודעה וזהו, לא?! אז למה לא? השאלות נשאלו בכנות ולא כדי "לרדת" עליכם או משהו (שאלתי כמה שאלות עם הרבה "למה" בפורום "אתאיזם ודת" והיו כמה שהתחילו לצלוף בי על כך שהטון של השאלות מתנשא, וזאת כלל לא הייתה כוונתי. אני מקווה שזה לא יקרה גם כאן כי זאת ממש לא כוונתי

)

 

[השמלה הלבנה]

הנקודות שלי ../images/Emo23.gif

מה זה משנה? כל אחת/ת עוסק/ת במה שמתחשק לה/ו באמת, במה שבא לה/ו. והסיבות? מי ידע אותן...

אם אפשר להחליף מוות בהמשך מודעות, כל אישה מאושרת תקפוץ על ההזדמנות. מי שעסוקים בלסבול, זה משהו אחר...

יוסיף דעת יוסיף מכאוב?! יוסיף דעת יוסיף שמחה ואור... אם המלה "דעת" פירושה "שכל", אז ברור שיוסיף דעת יוסיף מכאוב. אבל אם המלה "דעת" פירושה "ידע" במובן האמיתי ולא במובן השכלי התיאורטי, אז ככל שיודעים יותר - מאושרים יותר... ואין מה לעשות נגד זה...