למה פרס שוב הפסיד
דוקא הפעם הוא היה צריך באמת לנצח. הוא לא היה שאנן (בניגוד נניח לבחירות ב 96, שכולם היו כל כך בטוחים בנצחונו שאנשים במטות שונים שלו לא טרחו אפילו ללכת להצביע....). אבל מרוב שהוא לא היה שאנן, הוא הגזים לכיוון השני. הוא חשש שאם הוא לא ינצח בסיבוב הראשון, ייזלגו מהמחנה שלו קולות לקראת הסיבוב השני, ובסוף הוא יפסיד. לכן הוא הגיע למסקנה שחייבים לסלק את קולט אביטל מהדרך. אז הוא הפעיל מכבש לחצים הן על אביטל עצמה, והן על ח"כים שתומכים בה. אבל הוא עשה את זה בצורה כל כך בוטה ומגעילה, שהוא אומנם השיג כמה תומכים לסיבוב הראשון, אבל בסיבוב השני, אחרי שאביטל פרשה, זה השאיר אצלה, ואצל עוד קבוצה של ח"כים מהעבודה טעם כל כך מר, שלמרות כוונותיהם המקוריות הם החליטו בתור נקמה להצביע עבור ריבלין. ובתום הסיבוב השני, אחרי שנפתח הקלפי ונספרו הקולות, התברר הלוא יאמן הצפוי כל כך - שמעון פרס שוב הפסיד. הפעם לא בשל השאננות, אלא דוקא בשל פעילות היתר.
דוקא הפעם הוא היה צריך באמת לנצח. הוא לא היה שאנן (בניגוד נניח לבחירות ב 96, שכולם היו כל כך בטוחים בנצחונו שאנשים במטות שונים שלו לא טרחו אפילו ללכת להצביע....). אבל מרוב שהוא לא היה שאנן, הוא הגזים לכיוון השני. הוא חשש שאם הוא לא ינצח בסיבוב הראשון, ייזלגו מהמחנה שלו קולות לקראת הסיבוב השני, ובסוף הוא יפסיד. לכן הוא הגיע למסקנה שחייבים לסלק את קולט אביטל מהדרך. אז הוא הפעיל מכבש לחצים הן על אביטל עצמה, והן על ח"כים שתומכים בה. אבל הוא עשה את זה בצורה כל כך בוטה ומגעילה, שהוא אומנם השיג כמה תומכים לסיבוב הראשון, אבל בסיבוב השני, אחרי שאביטל פרשה, זה השאיר אצלה, ואצל עוד קבוצה של ח"כים מהעבודה טעם כל כך מר, שלמרות כוונותיהם המקוריות הם החליטו בתור נקמה להצביע עבור ריבלין. ובתום הסיבוב השני, אחרי שנפתח הקלפי ונספרו הקולות, התברר הלוא יאמן הצפוי כל כך - שמעון פרס שוב הפסיד. הפעם לא בשל השאננות, אלא דוקא בשל פעילות היתר.
ככה זה כשמנסים לחזות דוקא את העתיד.