למה מזל בקריז????

למה מזל בקריז????../images/Emo7.gif

שיחררתי אותה בבית, שמתי לה את הקולר, ברור שהיא לא סובלת אותו, ניסתה להוציא אותו בעצבים. ובכל פעם שניסיתי להתקרב אליה כדי להוריד לה אותו, חשפה שינים. אפילו שהוא כבר לא היה עליה, היא לא רצתה שאתקרב אליה. אוףףףףףףףףףףףף מה יהיה??????? רק אני והיא כאן לבד, אין לה סיבה להיות עצבנית אז החזרתי אותה לכלוב
 

Twinsen2005

New member
היי...

אני הבנתי שמזל עוד חדשה, נכון? אני מניח שיהיה יותר חכם לתת למזל "להיחשף" קודם כל למשפחה ואליך. בהקשר לקולר, את צריכה לוודא שמזל מקשרת את הקולר לדברים חיובים. זאת אומרת שאת צריכה קודם כל לקחת אותה אליך, לשבת איתה, ללטף אותה, לתת לה להריח אותך ואת היד שלך, ורק אז כשאתה שומרת על הרוגע ועל הקול הרגוע שבו טיפלת בה לפני, לנסות לשים עליה את הקולר.
 

Seret Shel Sex

New member
../images/Emo71.gif../images/Emo160.gif שמעי,

הבנתי שהיא דיירת חדשה
אני זוכרת שהבאתי את מיסטר זיגי [
] הבייתה, ובשבועיים הראשונים רק התחרטתי על זה שהבאתי חמוס הבייתה
הוא לא הפסיק לנשוך, לחרבן ולהשתין בכל מקום, כל פעם שהתקרבתי אליו או שהוא ברח, או שהוא סמר והתנפל עליי. זה היה נורא מייאש ומתסכל. עכשיו, הוא היה במקום חדש. כולו לחוץ, ומפוחד ולא מבין ומתוסכל, ואין לך מושג מה עובר בראש של חמוס [בעצם לאף אחד מאיתנו אין
] ברגעים האלה. אבל צריך לתת לזמן לעשות את שלו. בינתיים תלטפי אותה. תנסי להרגיע אותה בסביבות הכלוב שלה ששם היא מרגישה אולי יותר בטוחה, וגם לאט לאט להכיר אותה לבית. ובהתחלה הרבה דברים מלחיצים אותם, ולאט לאט היא תירגע ולא תחשוף שיניים ולא תסמר את הפרווה והכל. זה פשוט עניין של זמן... וחמוסים כאלה - תמיד מוצאים סיבה להיות עצבניים
[הכל פה זה ממה שהיה לי עם המיסטר השובב!
] אל תרימי ידיים, בכל אופן
אל
 
יש מצב שהיא בוחנת את הגבולות שלך...

מנסה להראות אולי שהיא הבוס. אל תתני לה... יש חינוך ואת הבוס. היא מתפרעת- היא חוזרת לכלוב. נרגעת- אפשר להוציא אותה. זו העצה שלי..
 
עונה לכולם

הקולר ששמתי לה זה רק קולר עם הפעמון, כדי שאשמע איפה היא נמצאת. רק אני הייתי כאן, הוצאתי אותה עם ליטוף , ואז שמתי את הקולר, הוא באמת נבהלה, כי ממש ניסתה להוריד אותו. להגיד לכם את האמת? אחרי המקרה של אתמול ואחרי הבוקר, כבר חשבתי שאולי אוותר על חמוס בבית, אם ככה הוא מתנהג, ואפילו אני קצת חששתי להתקרב אליה כדי להרים אותה חזרה לכלוב. אחרי שכבר הקולר לא היה עליה, שטפתי כלים,והיא הסתובבה ליד הרגלים שלי, ובכל פעם שקירבה את הראש חששתי מנשיכה. אז ברגע של נחמדות שלה, שמתי לה מגבת על הראש כדי שאם תנשך לא תראה איפה היד שלי חחחחחחחחחחחחחחחח אבל אתם אומרים שצריך לתת להם להתרגל. יש צדק במה שאתם אומרים. אתמול עברה לכלוב חדש, הבוקר ניסיתי קולר פעם ראשונה. טוב, מחר ננסה שוב בלי קולר אוףףףףףףףף זה מתחיל לייאש אותי ההתנהגות שלה
 

Twinsen2005

New member
אל תעשי את הטעות הזאת..

חמוס לא אמור "לאיים", איום של חמוס זה לא דבר טבעי ולא אמורה להיות בעיה לעבור את השלב הזה איתה. אם החלפת לה הרגע כלוב זה אומר שהיא שוב נמצאת בסביבה שהיא לא מכירה. זה אומר ששוב היא לחוצה ושוב קם בה הצורך לרחרח ולסמן ולהרגיש שוב שהיא בבית. וזה משהו שבמקרה של כלוב לוקח מינימום 24 שעות. מתי החלפת את הכלוב? אתמול לא? ... וכבר את מצפה שהיא תרגיש שאחרי ששוב החליפו לה בית שזה בסדר שעוד פעם יוציאו אותה ממנו ועוד פעם ישימו לה כלוב ויקחו אותה למטה, בדיוק שנייה אחרי שהיא הגיע לבעלים החדשים שלה לפגוש עוד אנשים. נראה שלחמוסה שלך יש חוסר רציני בהרגשה של שיגרה והיא מרגישה יותר מדי תלויה באוויר. את צריכה לתת לה יום אחד מינימום בתוך הכלוב בלי להתערב לה. רק לעבור מדי פעם לייד הכלוב ולזרוק מילה אחת או שנייה לכיוון שלה כדי שתבין שאת שם. גם להושיט יד וללטף אותה בזמן שהיא ישנה זה לא רע, ככה היא במצב די נטרלי. ברגע שהיא תרגע ההמלצה הראשונה שלי היא לדחוף אצבע לתוך הפה שלה ולתת לה לנשוך. זאת כדי לדעת שנשיכה זה לא בהכרח הכי כואב ושאת לא אמורה לפחד ממנה. ככה את תיהיה מוכנה ובוא הזמן כשהיא תכיר אותך ואת הכלוב שלה, בצורה המינימלית ביותר, תוכלי גם להגיב לה בצורה שלילית כשהיא מרשה לעצמה לנשוך יותר מדי חזק.
 
אז זהו, מהרגע שהחזרתי אותה לכלוב

בכל פעם שאני עוברת ליד הכלוב (מן הסתם אני עוברת לידו המון, כי הבית קטן חחחחחחח) ובמידה והיא לא נוחרת, אני מכניסה יד ומלטפת, או סתם מקשקשת איתה (מקווה שהשכנים לא שומעים, אחרת מאשפזים אותי מחר באיתנים - גם ככה כל החברים שלי חושבים שאני משוגעת שהבאתי חמוס הביתה חחחח) לדעתי, היא תישאר בכלוב עד מחר כשאחזור מהעבודה (צהרים) ואז שוב אעשה את הנסיון. האמת? קצת חוששת לקרב אליה את היד כדי שהיא תנשך אותי, היא הצליחה להפחיד אותי הממזרה הזאת. מזל מזל,אבל באמת כונפה חחחחחחחחחחח
 

skarlet ohara

New member
בשבוע הראשון שלי עם מוסי..

לא יכולתי לדרוך על הרצפה, הוא נשך אותי בעקב, באצבעות, ברגליים, בידיים, לפעמים עד זוב דם. שבוע שלם היה ככה, אני הלכתי מהמיטה לכיסא ומהכיסא למיטה ופחדתי להתקרב לרצפה שם היצור עם הפטיש לרגליים היה מסתובב... גם אני חשבתי להתייאש. אבל מהר מאד התאפסתי, התחלתי לחנך, ועכשיו אנחנו הרבה יותר רגועים. לא יאומן אבל תוך שבוע וחצי מוסי כבר הפסיק לנשוך אותי לחלוטין ברגליים ובידיים. הסבלנות משתלמת. מלבד זאת, הרגע חזרנו מבית ההורים לבית הקבוע שלנו במעונות בירושלים. מוסי הסתובב רבע שעה בחדר בשיער סמור, קולות התלהבות ורץ לכל כיוון אפשרי ותקף כל עצם שמצא. למרות זאת קירבתי את היד שלי אליו והוא נשך אבל באמת עדין, הוא ידע שהוא לא יכול להיות תוקפן כלפי היד שלי שאותה הוא מכיר ומריח, לעומת שאר העצמים בחדר שאותם הוא נשך חבל על הזמן.... זה היה פשוט תהליך של התאקלמות מחדש לבית הטבעי שלו, החדר שלי, שהוא לא ראה בערך שבוע... זמן זה התרופה, ומזל שווה את זה....
 
../images/Emo178.gif את מתארת בדיוק את מה שמזל

עשתה פה, תקפה כל דבר שניקרה לידה, חוץ מהמטאטא שמשום מה התחבב עליה והיא התלטפה עליו חחחח בטח חשבה שזה אמא שלה. אז את אומרת, שבכל פעם שמשנים להם את המקום, אפילו לכמה ימים הם מגיבים ככה?? למרות שהבעלים נשארים אותם בעלים? אפפפפפפפפפ
מסתבר שמזל שלי לא באמת כונפה.
 

skarlet ohara

New member
כןןןןןןןןןן זה מה שאני אומרת

גמני בשבוע הראשון שלו איתי רציתי מהר מהר, מהר למטה, מהר ריתמה, מהר שיתרגל לארגז החול, שלא ינשך, שלא יטפס על המיטה, שיהיה חמוד, שירוץ אלי וירצה פינוק. ומה לא..... מסתבר שזה לוקח זמן. ועל נשיכות יש חינוך. וכמו שמיכל לימדה אותי, אין נשיכות שיש להן הסבר. אני הייתי מוותרת לו "כי הוא חדש פה, והוא מתרגש, כי הוא קצת חולה, כי הפרעתי לו לישון". מיכל לא הרשתה לי לתרץ ולהיות רחמנית. אני לא מכה אותו חו"ח על ימין ועל שמאל. אבל יש הענשה שהיא במקום, וכשאני אומרת "מכה" אני מתכוונת להרמה מהעורף, מכה קטנה עם האצבע על הצוואר, ולנבוח לו "לא". בהצלחה.. ובת כמה כונפה?
 
למעלה