למה לנו לסבול ?
- פותח הנושא דני דין28
- פורסם בתאריך
מוכר וחסר שם משהו מהותי
אם אתה בכלל יכול לעשות את השינויים שדרושים כדי להיות מאושר. רק עכשיו ראיתי תכנית על מיליונים של אנשים שמוגדרים כ"חסרי אזרחות" הם אפילו לא פליטים כך שאף אחד לא עוזר להם, וגם המצב של פליטים לא מצב שמאפשר להיות מאושר, אתה יכול לשאול אותם, אה כן ויש גם אזרחים של מדינות מערביות מתקדמות שחולים במחלות קשות (פיזית ונפשית) וכו' התרשים הזה מתאים אולי לאחוז קטן מהאוכלוסיה שבאמת יש להם בחירה ואולי בגלל עצלנות או בלבול וחוסר תשומת לב לחיים הם לא משנים משהו
אם אתה בכלל יכול לעשות את השינויים שדרושים כדי להיות מאושר. רק עכשיו ראיתי תכנית על מיליונים של אנשים שמוגדרים כ"חסרי אזרחות" הם אפילו לא פליטים כך שאף אחד לא עוזר להם, וגם המצב של פליטים לא מצב שמאפשר להיות מאושר, אתה יכול לשאול אותם, אה כן ויש גם אזרחים של מדינות מערביות מתקדמות שחולים במחלות קשות (פיזית ונפשית) וכו' התרשים הזה מתאים אולי לאחוז קטן מהאוכלוסיה שבאמת יש להם בחירה ואולי בגלל עצלנות או בלבול וחוסר תשומת לב לחיים הם לא משנים משהו
אפשרות השינוי שלנו היא דיי מוגבלת
אחרי הכל , זה לא שיום אחד אנחנו יכולים להחליט באופן שיכלי להתחיל להתנהג בצורה שונה ממה שאנחנו מורגלים , זה פשוט לא עובד ככה . מה שכן , אנחנו יכולים להיות ערים יותר להתנהגות שלנו , לקבל את ההתנהגות שלנו ודרך זה להתפתח מהמצב הנוכחי שלנו , אבל לשנות את המצב הנוכחי לחלוטין אנחנו לא יכולים . כלומר הבחירה החופשית מתחילה קודם כל במחשבות , עם זאת האפקט של המחשבות האלה הוא לרוב חלש מאוד . דרך חשיבה של מחשבות מסויימות אנחנו יכולים לעצב לעצמנו גישה חדשה ובאמצעות הגישה הזאת להגיע לשינוי הדרגתי לוקח זמן עד שהגישה החדשה "מסתנכרנת" עם הרגשות שלנו עם מה שחלק יכנו ה "תת מודע" אם כי ליתר דיוק אין לנו בכלל "מודע" בשביל שיהיה לנו "תת מודע" אלה פשוט ישנם דפוסים , אם הם של מחשבות אנחנו קוראים להם "מודע" ואם הם של רגשות אנחנו קוראים להם באופן שיכלי "תת מודע " אבל אין כאן כל עניין של מודעות . ניתן להיות מודעים גם למחשבות וגם לרגשות אך בהקשר לשינויים , המחשבות יותר נגישות ובאותה מידה הן גם שטחיות יותר אבל התמדה במאמצים נושאת פירות בסופו של דבר .
אחרי הכל , זה לא שיום אחד אנחנו יכולים להחליט באופן שיכלי להתחיל להתנהג בצורה שונה ממה שאנחנו מורגלים , זה פשוט לא עובד ככה . מה שכן , אנחנו יכולים להיות ערים יותר להתנהגות שלנו , לקבל את ההתנהגות שלנו ודרך זה להתפתח מהמצב הנוכחי שלנו , אבל לשנות את המצב הנוכחי לחלוטין אנחנו לא יכולים . כלומר הבחירה החופשית מתחילה קודם כל במחשבות , עם זאת האפקט של המחשבות האלה הוא לרוב חלש מאוד . דרך חשיבה של מחשבות מסויימות אנחנו יכולים לעצב לעצמנו גישה חדשה ובאמצעות הגישה הזאת להגיע לשינוי הדרגתי לוקח זמן עד שהגישה החדשה "מסתנכרנת" עם הרגשות שלנו עם מה שחלק יכנו ה "תת מודע" אם כי ליתר דיוק אין לנו בכלל "מודע" בשביל שיהיה לנו "תת מודע" אלה פשוט ישנם דפוסים , אם הם של מחשבות אנחנו קוראים להם "מודע" ואם הם של רגשות אנחנו קוראים להם באופן שיכלי "תת מודע " אבל אין כאן כל עניין של מודעות . ניתן להיות מודעים גם למחשבות וגם לרגשות אך בהקשר לשינויים , המחשבות יותר נגישות ובאותה מידה הן גם שטחיות יותר אבל התמדה במאמצים נושאת פירות בסופו של דבר .
אני חושב
שכמעט בכל מצב ניתן לעשות שינויים. גם כאשר יכולת התנועה שלך מוגבלת , ואתה יכול להזיז רק את העיניים - אז תזיז רק את העיניים. זה השינוי הנדרש וזה יוביל אותך. שינוי איננו חייב להיות "גדול" כדי להסיט אותך למסלול אחר. פעמים רבות חוסר האושר נובע דווקא מהרצון ל"שינויים גדולים" , מהפעלת עודף כח. רוב האנשים מפעילים יותר כח ממה שצריך להפעיל ופשוט "נאחזים" , וההאחזות גורמת לסבל (כפי שאכן לימד הבודהה). לפעמים דווקא ההבנה ששינוי קטן מספיק , היא המשחררת. אחד הדברים שנרכשים דרך התרגול של הצ'י גונג זה להיות בתוך התנועה. במהלך עשיית התנועה ברגע מסוים , אתה זז רק מילימטר ! אבל זה מה שאתה יכול לעשות באותו רגע , ולכן אתה עושה אותו. אתה לא מזלזל בו - אתה עושה אותו מתוך מודעות. אתה בתוך התנועה של רגע ההווה , לא בעבר ולא בעתיד. את כל השאר אתה משחרר. וזה נקרא "להיות בפנים". מי שעושה את זה , עושה צ'י גונג. רוב האנשים , ולא משנה באיזה מצב הם , כן יכולים לעשות "מילימטר" כדי לשנות את מצבם. אך חוסר האמונה במשמעות של המילימטר , גורמים להם להישאר תקועים במצבם. חוסר היכולת להיות בהווה , החשיבה המוגזמת על העבר והעתיד , החששות והפרשנויות המוגזמות למציאות - אלו הגורמים לחוסר האושר. וכשאתה ברגע ההווה , אתה מוצא את רגע הבחירה שלך. אתה מוצא את היכולת לעשות שינוי , לא משנה באיזה מצב אתה.
שכמעט בכל מצב ניתן לעשות שינויים. גם כאשר יכולת התנועה שלך מוגבלת , ואתה יכול להזיז רק את העיניים - אז תזיז רק את העיניים. זה השינוי הנדרש וזה יוביל אותך. שינוי איננו חייב להיות "גדול" כדי להסיט אותך למסלול אחר. פעמים רבות חוסר האושר נובע דווקא מהרצון ל"שינויים גדולים" , מהפעלת עודף כח. רוב האנשים מפעילים יותר כח ממה שצריך להפעיל ופשוט "נאחזים" , וההאחזות גורמת לסבל (כפי שאכן לימד הבודהה). לפעמים דווקא ההבנה ששינוי קטן מספיק , היא המשחררת. אחד הדברים שנרכשים דרך התרגול של הצ'י גונג זה להיות בתוך התנועה. במהלך עשיית התנועה ברגע מסוים , אתה זז רק מילימטר ! אבל זה מה שאתה יכול לעשות באותו רגע , ולכן אתה עושה אותו. אתה לא מזלזל בו - אתה עושה אותו מתוך מודעות. אתה בתוך התנועה של רגע ההווה , לא בעבר ולא בעתיד. את כל השאר אתה משחרר. וזה נקרא "להיות בפנים". מי שעושה את זה , עושה צ'י גונג. רוב האנשים , ולא משנה באיזה מצב הם , כן יכולים לעשות "מילימטר" כדי לשנות את מצבם. אך חוסר האמונה במשמעות של המילימטר , גורמים להם להישאר תקועים במצבם. חוסר היכולת להיות בהווה , החשיבה המוגזמת על העבר והעתיד , החששות והפרשנויות המוגזמות למציאות - אלו הגורמים לחוסר האושר. וכשאתה ברגע ההווה , אתה מוצא את רגע הבחירה שלך. אתה מוצא את היכולת לעשות שינוי , לא משנה באיזה מצב אתה.
ברגע ההווה , אפשר לעשות רק צעד קטן.
ולכן כשאתה חי ברגע ההווה , אז זה כל מה שנדרש ממך - צעד קטן. מבחינתי האיכות של מתרגל צ'י גונג נמדדת ביכולת שלו להכניס את המודעות שלו דווקא לתוך הצעדים הקטנים. להרגיש "האם האגן במקום הנכון , או שמילימטר לאחור ירגיש נכון יותר ?". ככל שמתרגל הוא טוב יותר , ומודעותו נמצאת בתנועה וברגע ההווה , הוא יותר ישים לב לשינויים מזעריים באיכות התנועה שמשנים אותה לחלוטין. מתרגלים טובים יודעים להעריך דווקא את הצעדים הקטנים. המתרגלים הפחות טובים לא מעריכים את הצעדים הקטנים - לכן הם פחות טובים.
ולכן כשאתה חי ברגע ההווה , אז זה כל מה שנדרש ממך - צעד קטן. מבחינתי האיכות של מתרגל צ'י גונג נמדדת ביכולת שלו להכניס את המודעות שלו דווקא לתוך הצעדים הקטנים. להרגיש "האם האגן במקום הנכון , או שמילימטר לאחור ירגיש נכון יותר ?". ככל שמתרגל הוא טוב יותר , ומודעותו נמצאת בתנועה וברגע ההווה , הוא יותר ישים לב לשינויים מזעריים באיכות התנועה שמשנים אותה לחלוטין. מתרגלים טובים יודעים להעריך דווקא את הצעדים הקטנים. המתרגלים הפחות טובים לא מעריכים את הצעדים הקטנים - לכן הם פחות טובים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.