למה, למה, למה?
למה אנשים מתעקשים לספר את הדברים הכי חשובים רק בסוף שיחה? נציגי שירות/מכירות - יצא לכם להיתקל בלקוחות שבכוונה שומרים את הפרטים הכי חשובים לעצמם?! כשאני מתקשרת לבנאדם ומציגה את עצמי כנציגת X והוא אומר שאין לו את המוצר, אני נכנסת לשיחה שלוקחת משהו כמו שלוש-ארבע דקות. במשך כל הזמן הזה, אני דואגת לקשר עם הלקוח, עוצרת לנשום (
) ובודקת שהלקוח איתי. בכל אחת מההזדמנויות האלה הוא יכל לספרלי שהוא כבר לקוח של X! אבל לא. הוא יישמע משוכנע לחלוטין, ייתן לי להגיע איתו לטופס הצעה ואז יודיע לי שהוא לקוח שלנו. ולמה, למען השם, אם בן אדם יודע שאין לו חשבון בנק בכלל ואת כל התשלומים שלו הוא עושה במזומן, הוא מספר לי רק כשצריכים כרטיס אשראי, כשכל בן אדם שפוי מבין שבשיחה טלפונית נהוג לשלם באשראי או הו"ק?! הוא אפילו ידע שבמזומן נהוג לשלם שנה מראש על המוצר הזה, אבל הוא לא יכול לעמוד בזה. ולמה אם מישהי כבר קיבלה הצעת מחיר על שירות ויש לה הערכות שונות ומשונות מחברות שונות, כשאני מגיעה לסגירה ורגע לפני שאני מבררת את הקריטריונים לשירות איתה, היא נזכרת לשאול אותם ואז מספרת לי שהיא לא עומדת בהם, ושהיא בדקה את זה כבר בכמה חברות?! אם את יודעת שאין לך את מה שנדרש ובדקת את זה בכמה חברות, למה את לא מספרת לי מראש?! שאר סיפורים יתקבלו בברכה..
למה אנשים מתעקשים לספר את הדברים הכי חשובים רק בסוף שיחה? נציגי שירות/מכירות - יצא לכם להיתקל בלקוחות שבכוונה שומרים את הפרטים הכי חשובים לעצמם?! כשאני מתקשרת לבנאדם ומציגה את עצמי כנציגת X והוא אומר שאין לו את המוצר, אני נכנסת לשיחה שלוקחת משהו כמו שלוש-ארבע דקות. במשך כל הזמן הזה, אני דואגת לקשר עם הלקוח, עוצרת לנשום (