למה למה למה למה

למה למה למה למה

למה רק תסביר לי... למה למה אחרי 4 וחצי חודשים זה צריך להסתיים בצורה מכוערת כל כך? למה אחרי כל הטוב (והרע) שעברנו יחד הקשר צריך להתנתק ככה? אחרי דקות, שעות, ימים, חודשים שלמים שכאב לך.. תקופה של קרוב לחצי שנה שישבנו, דיברנו, צחקנו, התחבקנו ביחד... למה אחרי שהלב שלי נירפא קצת.. התחלתי להרגיש טוב יותר (אתה תרמת בזה המון) למה אתה שובר לי אותו שוב? זה מגיע לי..? באמת? זה מה שמגיע לי? זה מה שמגיע לי אחרי כל הטוב שנתתי לך..? מתי לא הייתי שם בשבילך..? מתי פגעתי בך ככה? למה עשית את זה? כי אמרתי לך שאני אוהבת אותך? כי אמרתי לך שטוב לי איתך? כי שיתפתי אותך והכנסתי אותך לחיים שלי? כי נתתי לך להרגיש שאני רוצה אותך? כי נתתי לעצמי לתת לך להכיר אותי? את האני האמיתית שאף אחד כמעט לא מכיר? כי חיזקתי אותך יותר מזה..? אולי כי הייתי שם יותר מדי? אולי כי לא ידעת איך להתמודד איתי? למה לא רצית להקשיב לי היום? לא מגיע לי טיפת כבוד אחרי כל מה שעשיתי בשבילך (והכל מהלב)? טיפה של כבוד.. לא רציתי שתדבר. רק שתקשיב. רציתי לומר לך כל כך הרבה... אתה יודע.. אני יושבת וכותבת לך והדמעות לא מפסיקות. יודע למה? לא כי עזבת.. ולא כי אני לא אחבק אותך יותר.. פשוט כואב לי. כואב לי שזה היחס שקיבלתי אחרי שנתתי מעצמי כמו שלא נתתי לאף אחד בחיים שלי אני חושבת. מרגישה רע... רע כי ניפתחתי אליך ונתתי לך להכנס לי ללב. כועסת כי טעיתי.. כי חשבתי שאתה לא תנצל את הטוב שבי. אני רוצה לשמוע תשובה. רק את התשובה האמיתית שלך. אני לא אכעס ולא כלום.
 

aviy009

New member
כנסי לכאן

את יודעת, אחרי שקראתי את מה שכתבת ואחרי משהו שקרה לי אתמול התחלתי להבין משהו... אבל לפני שאני יסביר את התובנה שהגעתי אליה אני יספר לך מה קרה אתמול היה לי מבחן של האוניברסיטה, כמה דקות לפני תחילתו מישהו שואל אם למישהו יש מחשבון להשאיל לו לזמן המבחן, אני, שתמיד יש לי מחשבון בתיק השאלתי לו את שלי (זה לא היה סתם מחשבון של 4 פעולות אלא מחשבון מדעי כזה עם הרבה שמות) בכל מקרה כשסיימתי את הבחינה שלי ורציתי ללכת, הבחור לו השאלתי ביקש ממני שאני ישאיר לו את המחשבון והוא יקפיץ לו אותו אח"כ הביתה (הוא לא מכיר אותי אז הוא רשם את הטלפון שלי). בכל מקרה מיותר לציין שהוא לא התקשר ולא החזיר את המחשבון (אמנם זה הרבה פחות מלאבד אהבה אבל בכ"ז המוסר השכל הוא משותף כפי התיווכחי מיד). אני לתומי חשבתי שאדם שעזרתי לו בשעת צרה יעשה את המינימום האפשרי בכדי להגיב בהתאם (קרי, להחזיר לי את המחשבון). אולם, מסתבר כי אין הדבר כך ומכאן למסקנה: לפעמים, לא משנה כמה טוב נעשה לבן אדם וכמה נעשה בשבילו, התגובה שלו אלינו לא בהכרח תיהיה תואמת למה שנתנו לו. ולכן אין לנו להאשים את עצמנו בתוצאות הללו אלא רק להסיק מהם כי עלינו לשקול פעמיים ושלוש אם האדם לו אנו מעניקים יחזיר לנו באותו מטבע ואם אנו מוכנים לקחת את הסיכון שהוא לא?
 

aviy009

New member
אגב

אם מי שנבחן ב31/7/06 בתיכון קריית שרת בחולון, בחדר 7 קורא את זה והוא גם זה שלקח לי את המחשבון אני מקווה שתיכשל כישלון צורם כי זה מה שמגיע לכפויי טובה כמוך.
בוש והיכלם!!!
 
תראי...

אם תחשבי על זה מתי שוקולד הכי טעים ? אחרי שטועמים משהו דוחה מגעיל פיכסה ואז השוקולד באמת באמת טעים ככה זה עם יחסים כמו החיים כשמתוק כל כל כך מתוק לנו שזה שיגרה ולא יודעים להנות מזה ואז זה נגמר ופתאום הכל מגעיל ואז נזכרים כמה שזה היה טעים תמיד יהיה עוד שוקולד תחשבי על זה כרענון זיכרון לכמה טעים השוקולד
 
שלום

לפעמים אדם שאהבנו לא אוהב אותנו בחזרה, כי הגורל זמן לנו אדם שנתאים לו באופינו ולא יתאים לנו באופיו. צריך לדעת להתמודד עם אהבות נכזבות ולא לכעוס.
 
האדם ששווה את הדמעות שלך,לא יגרום

לך לבכות. חישבי על זה, מקווה שהקישור הבא יעודד אותך.
 
למעלה