למה לך להתרגז...

למה לך להתרגז...

"למה לך להתרגז שהזולת טיפש, אתה עלול לקבל התקף לב". (פתגם נפוץ, בניסוחים שונים) ראיתיו במשרדים ובבתים פרטיים. פתגם מסוכן. אסביר: אם הנך לומד את הפתגם ולא מפנים אותו, אולי תלמד לא להראות שהנך מתרגז, אבל הרוגז יישאר עצור בך. וסכוייך ללקות בהתקף לב גדולים יותר. לכן לא מספיק ללמוד הפתגם, חייבים להפנימו. מדוע אני מזכיר פתגם זה. בקטע הבא.
 
אני כועס...

הערב שמעתי תחקיר בערוץ 10, על הפקרת איש מודיעין (מרגל)... איני יודע מי הוא, איני יודע מה המוטיבציה שלו, הראו צללית שכונתה אבי ואת זוגתו שכנראה אינה יהודיה "כשרה" לכן לא קבלה אזרחות, הובטח לו, כי האזרחות תוסדר.. התחקיר מזעזע, גם אם הוא נכון רק בחלקו. הכתב\חוקר שתיעד מסמכים סיפר בגלוי עלילה מדהימה על מרגל שנתבקש לבא בבהילות ארצה, מסר מסמכים וצילומים לדבריו ללא תמורה. כיום נתקע בארץ, אינו יכול לחזור לארה"ב מאחר והמזמינים לא קיימו הבטחתם להסדיר לבת זוגו אזרחות.. הצנזורה לא אסרה את השידור... כל זרועות המודיעין שנתבקשו להגיב, לא הכחישו העובדות. רק מסרו, כי אין תקציב וכי העבירו לא סכום כסף שיוכל להתקיים. אני רותח... ואם אנצור כעס זה בלבי, אני עלול לקבל התקף לב... תשאלו בצדק, הן הפנמת הפתגם: "למה לך....". אם כך למה אתה מתרגז. התשובה: זרועות המודיעין אינן הזולת... זה אנחנו... כאשר אני עושה שטויות אני כועס ורצויי להוציא כעס החוצה. עד מתי נעשה שטויות... ואלו זרועות הביטחון שלנו... ולא "מנהיגנו" שעליהם כבר אין טעם להתרגז..
 
למעלה